ברגע שנכנסתי לפארק תמנע הרגשתי שנכנסתי לסרט מערבונים. סרט סופר מושקע, עם הנוף המרהיב, הצבעוניות המדברית המדויקת והמרחבים. כמעט לא האמנתי שיש מקום כזה בישראל ועדיין לא ביקרתי בו עד עכשיו. השטח שלו גדול יותר מתל אביב ולאורך הדרך בתוך הפארק נגלים מונומנטים יפהפיים כמו עמודי שלמה, הפטרייה (לטעמי הפטרייה וחצי אולי פחות מפורסמת אבל יותר שווה), הספוט הפוטוגני של הקשתות, תצורות גיאולוגיות שהטבע יצר בסלעים, עמקים ועוד. למבקרים בפארק יש 25 מסלולי הליכה עם שילוט. רובם מסלולי הליכה קצרים של כעשרים דקות עד שעה, אבל מי שרוצה יוכל למצוא גם מסלולים מאתגרים יותר (בכניסה לפארק יש מפה והסברים). יש מספר אפשרויות של לינה במקום- אנחנו לא עשינו, בחרנו בקראוונים שצמודים לאגם המקסים וככה אפשר לערוך פיקניק (עם אוכל שהבאתם אתכם או קניתם באזור) או ליהנות מסירות פדלים/השכרת אופניים/ מילוי בקבוקים בחול צבעוני. בלילות יש סיורי עששיות (בתיאום מראש). כדאי להתעדכן דרך האתר שלהם על שעות וימי פתיחה.

היה חם. מאוד חם. אחת הדרכים המהירות והאפקטיביות להתרענן היא תרסיס פנים שנותן חיות לעור ובוסט של אנרגיה וצינון. תרסיס Pixi ויטמין וייקאפ מיסט לגמרי עושה את העבודה!

קרם הגנה זה חובה. במיוחד כשנוסעים למדבר או לכל מקום שיש בו שמש ישירה... השתמשנו בקרם אנטי אייג'ינג להגנה נגד השמש של Payot עם מקדם הגנה 50 SPF שמעניק לחות במרקם קרמי ולא שומני. הקפדנו למרוח שכבה עבה במיוחד כדי לא להישרף.

האגם הנעלם בתמנע: במרחק של כמה דקות נסיעה מפארק תמנע נמצא אגם שנראה כמו ציור. השילוב של מים כחול-טורקיז והמצוקים עם הגוון האדמדם שמקיפים אותו יוצרים מראה של פאטה מורגנה במדבר. ללא ספק מדובר באחד המראות היפים שראיתי בחיי והאפקט נוצר ממי תהום שעלו על גדותיהם והציפו את המחצבה. אנחנו הגענו לחזות בקסם הזה ביום חם במיוחד ולכן החלטנו החלטה מושכלת של לצפות רק מלמעלה ולא לרדת למים למטה על אף שמאוד רצינו. הירידה למטה היא הליכה של כ-20 דקות ללא צל בכלל... בטוחה שאחזור לשם פעם במזג אוויר ידידותי יותר וארד למטה לטבילה. מותר להיכנס למים אבל להיזהר שלא יכנסו לפה (בכל זאת מי תהום מרים ומליחים). בשורה התחתונה היה שווה להגיע גם אם לזמן קצר כדי לראות שיפה שם במציאות בדיוק כמו בתמונות.  

קבוע אצלי בתיק 🙂 ספריי הגנה של קלרינס, הכי נוח לשימוש שיש ומתפזר מעולה. אותי באופן אישי הוא הציל כי השמש הייתה כל כך חזקה שאחרי 5 דקות בחוץ ממש הרגשתי איך העור מתחיל להאדים. למזלי הספריי היה איתי בתיק היד ופשוט ריססתי במהירות על כולי וכך נמנעתי משיזוף/שריפה בצורת תחתון גבוה.

לא ברור איך הייתי באילת מספר לא מבוטל של פעמים ויחד עם זאת מעולם לא ביקרתי בקניון האדום שממוקם רק 20 ק״מ צפונית מהעיר הדרומית. בכל אופן, עדיף מאוחר מאשר אף פעם וסוף סוף סימנתי וי. הקניון האדום נקרא כך בגלל שאבן החול ממנה הוא עשוי- אדומה. אנחנו בחרנו במסלול הקצר שאורכו קילומטר וחצי- כשעה וקצת הליכה (המסלול הארוך בסביבות 5 קילומטר כשלוש עד חמש שעות) זה מסלול קליל שגם מי שלא ממש חובב טיולים בשטח יהנה ממנו ויתרשם מהיופי. עוברים בין הנקיקים שמזכירים קצת את הקניונים הגדולים בארה״ב כמו באריזונה או ברייס קניון ביוטה, יורדים למטה בעזרת ידיות מתכת וסולמות ובסיום יש עלייה לא קשה. את המסלול עשינו יחד עם ערן ״מר מדבר״ שחיכה לנו בזריחה בכניסה לקניון עם כוסות תה ומלא סבלנות אלינו ולבגדים המוגזמים שלבשנו לטיול. לכל שאלה ששאלנו הייתה לו תשובה והיא התאים את עצמו לקצב שלנו (כלומר לקצב התמונות). ערן ציין כמה פעמים שהוא מופתע לטובה מכמה שהמסלול נקי בזמן הטיול שלנו וביקש לציין שזה לא תמיד כך ואנשים שמבקרים משאירים אחריהם לכלוך. מבאס שמשהו כל כך טריויאלי כמו לשמור על פנינות הטבע שלנו נקיות זה משהו שדורש ציון אב לצערי זה המצב אז בבקשה שימו לב לא לשכוח אחריכם פסולת. בקניון האדום הכי מומלץ לבקר באביב, סתיו או חורף (להתעדכן בעונת השטפונות לפני). אנחנו ביקרנו בקיץ. היה חם מאוד אבל בגל לשביקרנו בשעת בוקר מוקדמת וחלק נכבד מההליכה באזור מוצל הרגשנו בסדר גמור ונהננו מהטבע במלוא הדרו.
ממליצה על ערן בחום (תרתי משמע) ומצרפת את המספר שלו 0544249783

החי בר בחסות רשות שמורות הטבע והגנים, ממוקם כחצי שעה נסיעה מאילת והוא פרויקט להשבת חיות בר שנכחדו מנופי ארצנו עם דגש על ראמים ופראים. הביקור בשמורה מיועד לכל כלי הרכב (אסור לצאת מהרכב) ואפשר לצפות ממש מקרוב בראמים, צבאים, דישונים, ערודים (חמור עם רגליים של זברה) וביענים שממש אוהבות להתקרב למכוניות 🙂 אצלנו למשל יען ניסתה לחטוף את הנייד והמפה מתוך הרכב שלנו ווכטלית כמעט חטפה התקף לב. אפשר למצוא בשמורה גם לא מעט עצי שיטה שהזכירו לי את אפריקה ובכלל החוויה הזכירה לי קצת את הספארי שעשיתי עם עומרי בטנזניה בגרסה קטנה יותר. לא לשכוח לתאם את מועד הביקור מראש במיוחד עכשיו בקורונה.

התחברתי במיוחד לחוות ערנדל, שהיא חווה מבודדת על גבעה שצופה אל הרי אדום, נופי הערבה פרוסים מתחתיה והיא הוקמה על ידי זוג תל אביביים אוהבי המדבר: דני וקרן כהן. מסתבר שהם גרו שם חמש שנים בלי חשמל! ולפני שהמקום הפך למתחם פסטורלי הם עסקו בחקלאות ועדיין בעלים של מטעי תמרים מושלמים. למקום יש היסטוריה מרשימה בת אלפי שנים ולפני כעשור מקימי החווה הגשימו את חלומם וחזונם שמתקשר להיסטוריה: חיבור של הטבע והנפש, עבודת כפיים ומלון בוטיק מושלם: ארוחת הבוקר המפנקת היא חוויה מבודדת ושקטה, הבקתות נבנו לגמרי בשתי ידיים מוכשרות ויצירתיות ונתנו לי תחושת ניתוק והשראה והכי אהבתי את בריכות הפסיפס המהממות שיוצרות ניגוד צבעוני לנוף המדברי וכמובן מצטלמות מושלם.

בית האומנויות בקיבוץ נאות סמדר
הטיול הזה בעצם היה טיול לכבוד יום ההולדת שלי!! מהרגע שג'ורדן ואני התחלנו לטייל ברחבי הארץ, אני חזרתי וביקשתי דבר אחד בלבד- תמנע! בין לבין שיטוטים באינסטגרם נתקלתי במבנה הכי יפה שראיתי בחיי, ורוד, פסטלי, שנראה כאילו אגדה קמה לתחייה ובכלל לא הבנתי שהוא בארץ, שלחתי לירדן, כסיור לוקיישנים שאנחנו חייבות להגיע אליו. והיא ציינה שזה מקום שמסובך להגיע אליו והוא נשאר רק בגדר פנטזיה.
כשהוחלט על הטיול לתמנע, ירדן התקשרה אליי ובישרה לי שכל החלומות שלי הולכים להתגשם ונקבע לנו סיור גם במבנה הרומנטי שנמצא ממש כאן בארץ בנאות סמדר. מדובר בקהילה סגורה שלא מאפשרת כניסת קהל, ביקורים ובטח שלא צילומים, ללא תיאום מראש וליווי צמוד של אחד מבני הקהילה, וכחלק מאטרקציות הטיול, סידרו לנו את הליווי הדרוש! אז תחנה ראשונה, בדרך לתמנע, הייתה נאות סמדר, התחלנו בסיור ביקב, במחלבה, שמענו על המקום- אבל גולת הכותרת שעמדה בכל הציפיות הייתה ללא ספק מבנה בית האמנים, שבני הקהילה שהגיעו מירושלים בנו בעצמם. בתוך המבנה, מתקיימות אחת לכמה זמן סדנאות יצירה והופעות שונות, וכשמגיעים לביקור, אין "הרבה" מה לעשות בו, חוץ מלהתרשם מהיופי ומהעיצוב ולחוש שנכנסת לתוך אגדה. וכך היה, הסתובבתי כמו אליס בארץ הפלאות, מסנוורת מהצבעים, רצה בין גרם מדרגות אחד לשני ומתלהבת כמו ילדה קטנה שבית הברביות שלה קם לתחייה. לחובבי האגדות והתמונות, עצירה בנאות סמדר, זאת ההמלצה שלי לסיפתח הרומנטי לטיול המושלם.

בימים ראשון עד שישי יש סיורים עצמאיים במקום (ללא תיאום בשעות הבוקר, מטלפנים משער הקיבוץ ואפשר לסייר באופן עצמאי בבית האומנויות וביקב). מי שרוצה לצלם שם הפקה צריך לתאם מראש.