חיפשנו יעד לטיול משפחתי, מקום קרוב באירופה, אבל שייתן לנו תחושה חדשה, ולא עוד עיר של מבנים ואוירה אירופאית רגילה. לאחד חיפושים רבים, צפייה בתמונות, וטיפים ששמענו מחברים בחרנו באחת והיחידה שאנו מחכים כבר לחזור אליה- אוסטריה.

* הייתי ממליצה לכם לסגור חבילת אינטרנט מורחבת שתספיק למשך השהות שלכם לתפעול מהיר של עזרי הניווט שנדרשים רבות בטיול שרובו נעשה בנסיעות פרטיות.

* אל תחששו משהות בדירה, זהו טיול שאת רובו מעבירים מחוץ למקום בו לנים, והתגמול של הדירות גבוה בהרבה מן המצופה, אנחנו בחרנו בדירה מאובזרת היטב שלא היה חסר בה דבר ליצירת ארוחת בוקר שתפתח לנו את היום בנעימים, ועם נוף שרק עשה לנו חשק להישאר

* במגוון המלונות והדירות המוצעות להשכרה בעלי המקום יכולים להקנות לכם כרטיס זלצבורג/ פלאכו בהתאם למקומכם, מה שייתן לכם כניסות מוזלות, ואפילו חינמיות לחלק מהאתרים.

* הייתי ממליצה להשכיר רכב לתקופת השהות באוסטריה, מה שיקל על הנסיעות הארוכות ויוכל לתת לכם את היכולת לעצור בפינת הדרך ולהשקיף על נוף יפיפה, להיכנס לסמטאות ולקרבת האגמים והמפלים. הטיול מלווה בנסיעות רבות וממושכות פנקו את עצמכם ובחרו ברכב שהשהות בו לא תמנע ממכם להנות מהנוף המושקף דרך החלון, ואם בחרתם לטייל בעונות הקרות יותר שיהיה מאובזר בציוד החורף המתאים למקרי כניסה לכביש מושלג.

* הדרכים מלוות במעבר בין עיירות רכסי הרים, המון ירוק ונחלים, בכל כמה מטרים של נסיעה תראו מפרצים שבהם מגלפים את העצים לאח, וכל נוף מרהיב המשקיף אל עמקים שונים, או נקודות תצפית על פסגות גבוהות, תעשו לעצמכם טובה ותעצרו להצטלם, כי אחרי זה אתם עלולים להתחרט.

* אחרי שכבר תגיעו אל היעד הקפידו להתחיל את היום מוקדם, שתצליחו להנות מכמה שיותר אתרים בייחוד שרובם נסגרים בשעות אחר הצהריים.

את הטיול המשפחתי שלנו באוסטריה בחרנו לעשות בצורת כוכב, מה שאומר שלנו במקום אחד ובחרנו כל יום להתחיל את היום לכיוון אחר. במשך השהות לנו בעיירת ואגרין הצמודה לפלאכו, האזור אומנם שקט בשעות הערב, אך יופיו המרהיב בשעות היום מתעלה על הכל.

אל העיירה ניתן להגיע ממבחר שדות תעופה הנמצאים סביבה, אנחנו נחתנו בשדה התעופה של וינה ומשם התחלנו את היום הראשון בנסיעה עמוק אל תוך העיירות של אוסטריה, מרחק נסיעה של 3 שעות שבהן גילינו לראשונה מה זה לנסוע בתוך ציור, לעבור במנהרות של מספר קילומטרים ולצאת מהן חזרה אל תוך החלום.

לנו בדירה עם נוף שרק עושה חשק להישאר במרפסת, בפתיחה ראשונית של החלונות רואים בתי עץ ובעיקר עצים ופריחה שקיימים רק בשומרי המסך שלנו, אם נצא מהדירה לקרבת המרפסת נוכל לשמוע ולראות מפל קטנטן שמסתתר בין העצים ואת צפצופי הציפורים שנותנים תחושה של רוגע ורצון להתעורר איתם בכל בוקר.

את היום השני פתחנו בהר דאכשטיין, מומלץ לכל גיל ומלא באטרקציות וחוויות שאת הכרטיס שכולל את כולן ניתן לרכוש במחיר מוזל ושווה במיוחד טרם העלייה לרכבל. לאחר טיפוס קצרצר במעלה ההר לאחר שעוברים את שער הכניסה לאתר נגיע למקום חניה לרכבים ומשם עליה לרכבל קצרצר שבסופו נגיע על פסגת ההר המושלגת ועוצרת הנשימה, ואם עד כה לא הספקנו להסדיר נשימה לאחר צעידה קצרה על הפסגה נגיע לעבר ״הגשר התלוי״ שבדריכה ראשונה קצת מעלה חשש אך ביתר ההליכה בו שוקעים אל עבר הנוף המרשים והלא נגמר. בסוף הגשר נגיע אל ״המדרגות לשום מקום״ שמעבר למקום צילום נפלא נותנת לנו נקודת תצפית מרהיבה על הנוף. בין האטרקציות הנוספות על ההר נוכל למצוא מערת קרח שמלאה בפיסולים בכל הגדלים ומותאמים בעיצובם לחלק ממדינות אירופה, מסעדה עם נוף היישר אל הקרחונים, וציוד סקי להשכרה.

* חשוב לדעת שהכרטיס המשולב שכולל בתוכו את הרכבל, הגשר, המדרגות ומערת הקרח מקנה כניסה יחידה לכל אחד מהמקומות כך שאם העברתם אותו ביציאתכם לא תוכלו להיכנס שוב.
* זכרו לקחת איתכם את כרטיס החניה שתקבלו בכניסה התחתונה של ההר לחתימה אצל הקופאיות כדי שתוכלו לעזוב את האתר ביציאה ללא בעיה ותשלום נוסף.

עיירת האלטשטאט המוכרת ככפר הציורי ביותר באוסטריה, ואחת הערים המצולמות ביותר בעולם, העיירה בהחלט לא מאכזבת ומכניסה נקודת אור חדשה להמשך היום. מומלץ להגיע אליה בשעות האור מה שגם משיכת הזמן אל עבר השקיעה יכולה לגרום לנוף להרשים אותכם עוד יותר.

לאחר חיפוש חנייה קצרצר בין חניונים רבים ומסודרים הגענו אל אגם האלטשטאט (הגדול ביותר מבין האגמים המוצגים בכתבה) שנמצא למרגלות מדרחוב הומה אנשים ומסעדות, בתי קפה וחנויות פנאי, שכן יש לשים לב שרובם נסגרים לקראת השעה 1800 ואפילו עוד מוקדם יותר תלוי בעונה. בשעות האור ניתן למצוא בצמוד לכניסה למדרחוב חנות שבה ניתן לקנות כרטיסים לנקודת תצפית על ההר, ומגלשות מקורות. אנחנו הגענו אל העיירה בשעת אחה״צ די מאוחרת והאופציה נסגרה בפנינו אבל הצלחנו לזהות מהמדרחוב נקודת תצפית שמשקיפה מראש ההר אל עבר האגם. 

במרכזם של האלפים האוסטריים, במקום הגבוה ביותר באוסטריה נמצא ההר המפגיש שלוש מדינות: קרינתיה, זלצבורג וטירול. הדרך Grossglockner Road הינה כביש אגרה ובכניסה אל האתר יהיו עמדות תשלום שכן ניתן להיכנס אליו רק באמצעות מכוניות, אופנועים ואוטובוסים. אורך הכביש כ-48 ק"מ ומכיל בתוכו פיתולים רבים ונופים שלא ניתן לראות משום מקום אחר, הנקודה הגבוהה ביותר לאורך הכביש נמצאת בגובה של 2,571 מטרים מעל פני הים!  לאורך הדרך יהיו 12 תחנות תצפית ומנוחה שישקיפו אל עבר הקרחונים האגמים והדרך המתפתלת והמרשימה.

במהלך הנסיעה אל תוותרו על תחנה 4 שבשביל להגיע אל פסגתה יש לסטות מהדרך לטיפוס קצרצר וצר על ההר הקטן הצמוד. אנחנו בחרנו לפתוח את היום לאחר הנסיעה הארוכה במסעדה שנמצאת בתחנה זו ולהזמין את השניצל הווינאי המפורסם שמוגש לצד ריבה מתוקה וצ'יפס, וכמובן לקנח בשטרודל תפוחים שהיה בין הטובים שיצא לי לטעום במהלך הטיול.

בנקודת תצפית זו הרוחות מתחילות לשרור וקור חזק מתחיל להגיע אך אל תוותרו על יציאה עם הטלפון ותמונה בנוף, אני מזעירה מראש שלמרות הציפיות התמונה המדהימה ביופייה, לא תצליח להעביר את עוצמת המקום. מתחנה זו אפשר לצאת גם למסלול שאורכו חצי שעה, אך לאור הקור שהפתיע אותנו בחרנו להמשיך בנסיעה לקראת התחנות הבאות.

במהלך הדרך תרשו לעצמכם לרדת מהאוטו במפרצים המיועדים שכן דברים שתראו לאחר שתרדו מהמכונית יהיו שונים לחלוטין ממה שתראו מתוכה. כך בעצם התגלה בפניי האגם המדהים שנמצא בעמקי ההרים, ובולט בשל צבעו הזוהר והמיוחד.

בסוף הטיפוס על ההר תגיעו אל תחנה מספר 11 שבמקביל לקרחונים המופלאים שנוכל להשקיף עליהם מקרוב דרך טלסקופ הנמצא בתוך ביתן דמוי קרחון בפסגת התחנה, נוכל לראות את המשך האגם הזוהר שהפתיע אותנו שתי תחנות קודם לכן. 

* מומלץ להגיע לאתר בשעות הבוקר המוקדמות שכן מבלים בו חצי יום שצריכות להיות בשעות האור. 
* שימו לב שהכביש פתוח רק מתחילת מאי ועד סוף אוקטובר
* בהגעה לתחנה האחרונה בחרו לשים בGPS את היעד הבא שלכם לאחר דרך גרוסקלנקר שכן יש לו שתי נקודות עזיבה מצדדיו השונים של ההר

עיירת האלטשטאט המוכרת ככפר הציורי ביותר באוסטריה, ואחת הערים המצולמות ביותר בעולם, העיירה בהחלט לא מאכזבת ומכניסה נקודת אור חדשה להמשך היום. מומלץ להגיע אליה בשעות האור מה שגם משיכת הזמן אל עבר השקיעה יכולה לגרום לנוף להרשים אותכם עוד יותר.

לאחר חיפוש חנייה קצרצר בין חניונים רבים ומסודרים הגענו אל אגם האלטשטאט (הגדול ביותר מבין האגמים המוצגים בכתבה) שנמצא למרגלות מדרחוב הומה אנשים ומסעדות, בתי קפה וחנויות פנאי, שכן יש לשים לב שרובם נסגרים לקראת השעה 1800 ואפילו עוד מוקדם יותר תלוי בעונה. בשעות האור ניתן למצוא בצמוד לכניסה למדרחוב חנות שבה ניתן לקנות כרטיסים לנקודת תצפית על ההר, ומגלשות מקורות. אנחנו הגענו אל העיירה בשעת אחה״צ די מאוחרת והאופציה נסגרה בפנינו אבל הצלחנו לזהות מהמדרחוב נקודת תצפית שמשקיפה מראש ההר אל עבר האגם. 

בנסיעה חזרה אל הדירה חיפשנו מקום מומלץ לארוחת ערב משפחתית, ולאחר שיח עם תיירים נוספים, קיבלנו את שם מסעדת berggasthof. חוויה עוצמתית, אוכל טעים, ונוף עוצר נשימה. לאחר טיפוס ברכב של 20 דקות במרגלות ההר הגענו אל המסעדה הנוכחת בפסגתו של ההר ומשקיפה על הרים ורכסים רבים, מוקפת בטבע ובחיות החווה. בפתיחת דלת המסעדה התגלה בפנינו עולם חדש, הרגשנו שפתאום מצאנו את כל האנשים שלא היו ברחובות, מלצרים בלבוש ואוירה סקוטית, ומקום מלא בעץ ואוירה טובה.

לאורך נסיעה באחד הימים נתקלנו באגם שבהחלט היה שווה עצירה וכמובן תמונה, אגם קלאמזה. לאחר סטייה קלה מהכביש אל חניית כורכר והליכה קצרה זכינו לראות אגם שקט שיוצר תמונת זכוכית מופלאה של כל הנוף מסביבו. בחרנו לשבת במדשאות הצמודות לו ולהנות ממתוקים ושוקולדים שרכשנו בבוקר אותו היום.

בעומק ההרים ובחליפת מסעדה גדולה שנמצאת בכניסת המקום זכינו למראה עוצמתי שרצינו לשהות בו עוד זמן רב אחרי ההגעה, אך המשך הלוז לאותו היום דחק בנו להתקדם. עם הליכה של דקות אחדות מהחנייה תגיעו אל אגם מופלא שסביבו תמצאו מסלול הליכה מעגלי ומלא בצבעים שהייתי מוכנה לפתוח בו כל בוקר בהליכה אם רק הייתי יכולה. במהלך הביקור באגם פגשנו ברווזון שלא היה מוכן לוותר על הצטרפות לתמונה, ואנחנו רק נהנינו מזה

אוסטריה מלאה בעיירות מדהימות ביופיין, ובניהן צל אם זי וקפרון, שתי עיירות צמודות מלאות בפריחה וצמיחה שמפתיעה כל נסיעה מחדש, בתים שעושים חשק לעשות רילוקיישן ופרות וסוסים שחיים להם מחוץ לכל בית.

בעיירת קפרון נוכל למצוא את הקניון זיגמונד טון, מסלול בטבע באורך חצי שעה מסודר להפליא, בין הסלעים והסביבה הירוקה שמלווה כולו בטיפוס על גשר עץ לאורך המפל.

לאחר ביקור בקניון נסענו לכיוון סכרי קפרון, בשיטוט קצר באינטרנט טרם הנסיעה ראינו תמונות מדהימות של הסכר, אך לצערנו שהגענו לאתר גילינו שהוא סגור למרות שהיינו בשעות הצהרים והיה פתוח יום קודם לכן, מה שמביא אותי להמליץ לכם שטרם הנסיעה לכל אתר תבדקו אם פתוח באותו היום והאם מתאים לשעות שלכן, אוסטריה מלווה ברוחות ובימים קרים וסוערים מה שגורם לעיתים לימים סגורים במגוון אתרים למרות שנמצאים בעונה התיירותית

עברנו עיירה והתקרבנו אל ההר בין בתים אחדים וגינות פרטיות, לא תארנו לעצמנו שנמצא מפל בלב הטבע הירוק. לאחד הליכה של דקות אחדות מהחניה גילינו את אחד המפלים היפים והאוהדים ביותר באוסטריה. לאורך המפל מסלול הליכה המטפס למרגלות המפל ועד לפסגתו.

לפני ההגעה לאוסטריה המליצו לנו לחוות לפחות מכרה מלח אחד טרם החזרה לארץ. בחרנו במכרה ברכטסגאדן שם הלבישו אותנו בבגדי כורים, ונכנסו עם רכבת קטנה אל עומקי האדמה וההרים, במהלך הסיור התגלשנו בתוך ההר, שמענו הסברים רבים, ואפילו שטנו על המים, כן, שטנו בסירה מתחת לאדמה! אורך הסיור הוא כשעה ובמידה ומגיעים עם ילדים קטנים, יש להתחשב שההסברים הם בגרמנית ומלווים באוזניות באנגלית אך אין ספק שייהנו מהחוויה 

באחד הימים בחרנו לנסוע אל עמקי העיר המוכרת זלצבורג, ולאחר מספר ימים בהם נפגשנו עם אנשים מעטים בעיירות, שכן אינם מרבים לצאת מהבתים, פגשנו כמות גדולה של אנשים, מגוון תיירים ותרבות שמשתנה בנסיעה של שעה מהעיירות. אם אתם חובבים של כלי טיס ומכוניות מרוצים פיתחו כמונו את היום במוזיאון רד בול שנמצא ב Hangar-7 צמוד לשדה התעופה של זלצבורג. המוזיאון לא מיועד רק לחובבים מסוג זה, אלה גם למי שמעוניין לאכול במסעדת משלן, ואפילו רק לטעום את הגלידה שהם מציעים בכניסה לתערוכה.

לאחר בילוי קצר במוזיאון המשכנו בנסיעה למרכז העיר שם חנינו בצמוד לגני מירבל ונהנינו מיופים האירופאי, צעדנו לעבר מרכז העיר שבדרך עברנו את הגשר הנמצא מעל נהר זלצך, גילינו חנויות מוכרות וגם מקומיות, מסעדות ובתי קפה. עם רדת החשכה הזדרזנו לקניון האאוטלט של זלצבורג שנמצא במרחק נסיעה קצר ומשם חזרה לדירה שלנו בעיירת ואגרין.

טיסתנו חזרה הביתה הייתה בשעות הקטנות של הלילה משדה התעופה של וינה, ולכן השארנו אותה ליום האחרון. היום שלנו בווינה נפתח בשעה מאוחרת ולאחר נסיעה ארוכה מדירתנו ועצירות בדרך, הגענו ישירות לכיכר סטפן, חנינו את הרכב בחניון המקומי ונהנינו מהחוויה האירופאית, חנויות ענק, המון תיירים וחנויות אוכל שונות ומגוונות, בילינו באזור את רוב היום ולצערנו לא הספקנו ללכת לאחד השווקים המומלצים בעיר.

עם רדת החשכה נסענו מרחק קצר לפארקר פארק, פארק השעשועים בווינה שהכניסה אליו חופשית והתשלום מתבצע על כל מתקן בנפרד. האורות במתקנים והסביבה הצעירה בהחלט הייתה מרשימה יותר בחושך, בפארק שני גלגלי ענק, המשקיפים על הסביבה הקרובה ואם אתם כבר שם אל תוותרו על עליה לפחות לאחד מהם.

אוסטריה,
נופים מרהיבים אוכל טעים אתרים שאין כמותם, נסיעות ארוכות שלעולם לא נראו טוב יותר,
נותני שירות מלאי בחן, וכמובן שבוע שחיים בו בתוך ציור.
יעד חובה לכולנו, מחכה לשמוע אם אהבתם, השתמשתם וחוויתם
שתפו אותי בתמונות ובטיפים חדשים כי אין ספק שאני כבר מחכה לחזור

תודה שקראתם ומקווה שעזרתי, טל ילינוביץ׳.