טיול חברות בעמק חפר
טיול חברות בעמק חפר
מסלול יום כייפי, מעניין וקל.
אנחנו ארבע חברות טובות מימי הצבא: שירן, ליאור, מיטל ואני. שירתנו יחד בפיקוד צפון והקשר בינינו חזק כל השנים גם אם לצערנו אנחנו לא מצליחות להיפגש מספיק. בתקופת הקורונה התראינו רק פעם אחת ועכשיו כשסוף סוף אפשר לחזור לטייל החלטנו שאנחנו חייבות מפגש ואם אפשר להפוך אותו ליום כיף- הכי טוב. לפני חודשיים פנתה אלי באינסטגרם אושר המקסימה, שסיפרה לי על הסיורים המודרכים שעושה אמא שלה קלאודיה בעמק חפר והסביבה. הלוקיישן התאים לנו בול (כל אחת מהחברות מגיעה מעיר אחרת) ויחד עם קלאודיה שסיפרה לנו על כל האפשרויות והאופציות בנינו מסלול שמתאים לנו בול. משתפת אתכם ביום שעשינו (אפשר להחליף את התחנות כל אחד והעדפותיו בעזרתה של קלאודיה).
נפגשנו בבית קפה על עגלה במושב חניאל לארוחת בוקר שווה עם מאפים טריים, קערות בריאות ועוד מטעמים מהעמק. השמש יצאה, ישבנו במחצלות על הדשא והרגשנו חופש. זה היה בדיוק אחרי הסגר השלישי והתחושה הזאת של פשוט לשבת עם חברות, לאכול טוב ולהינות מהבחוץ הייתה עילאית. יכולנו לשבת שם שעות אבל היה לנו לו"ז אז אחרי חצי שעה בערך יצאנו לדרך.
התחנה הראשונה שלנו הייתה במושב בורגתה אצל Rena
Rena- יוצרת בשבילך, סטודיו תכשיטים כפרי אבל בעצם הרבה יותר מזה כי רנה עושה סדנאות שהן מעבר לתכשיטים אלא יותר חיבור בין המשתתפים. אנחנו התנסינו במיני סדנת חברות ובמפגש של בערך שעה, הצלחנו להיכנס ללב הדברים, לדברים האישיים והמרגשים. גם רנה שיתפה אותנו בסיפור שלה שהוא מעניין בפני עצמו. יצאנו גם עם מזכרת עם ערך סנטימנטלי לכל אחת ואני מודה שממש הופתעתי לטובה כי ציפיתי שנכין איזשהו תכשיט אבל לא ציפיתי שזאת תהיה חוויה של ממש.
משם המשכנו למצפור וויקר
קיווינו לראות שקנאים במצפור (מאגר מים שהפך לנקודת עצירה לציפורים בנדידה בין היבשות) בנקודת טבע שמשקיפה על כל העמק המזרחי, אבל קצת איחרנו את המועד ונשארו כמה שקנאים בודדים. עדיין היה שם נחמד וניצלנו את ההזדמנות כדי לאכול את הקאפקייקס שקיבלנו אצל רנה.
הנקודה הבאה: נגרות במושב בית יצחק אצל אושרת בסטודיו "פשוט עיצוב"
זאת תחנה שכמעט ירדה לנו מהמסלול כי פחדנו שלא נספיק ואני ממש שמחה שבסוף החלטנו לא לוותר כי היה כיף ברמות! אושרת יוצרת אומנות שימושית, מנגרת, ממחזרת והופכת לפריטים יפים כל כך. אנחנו החלטנו להכין אדניות אז בחרנו בכלי עבודה והתחלנו לקדוח, לנסר ועוד שלל מונחים מעולם הנגרות שגורמים לי להרגיש מגניבה. יצאו לנו אדניות מהממות לפרחים, תבלינים או צנצנות וחוץ מזהראינו שם המון פריטים יפים אז גם רכשנו והתחדשנו.
אחרי העבודה הפיזית הבטן שלנו התחילה לקרקר וקפצנו לסטודיו של ערן השוקולטייר "Wilhiem Chocolate"
גאוות העמק שיוצר כל פרלין כמו אבן חן. נשנשנו פרלינים והכנו טבלאות שוקולד עם שלל תוספות (כצו כדורי שוקולד רובי מעולים) וגם שמענו מערן איך התגלגל לתחום ומה גרם לו לחזור לארץ ולעמק. הטבלאות שוקולד יצאו כאלה מהממות שקצת כאב לי הלב לאכול אותן (אבל עשיתי את זה בכל זאת).
עם כל הכבוד לשוקולד (ויש הרבה כבוד), הגיע הזמן גם לאוכל מלוח
ונסענו ל"אלה פטיסרי" (מיטל הכירה את המקום והכינה אותנו שנתאהב) וכמה שהיא צדקה. קודם כל המקום עצמו מרהיב, יש אווירה קסומה מהרגע שנכנסים בדלת ושומעים את המוזיקה ואז כשרואים את עיצוב המקום והמגוון השיקי של המאכלים- רוצים להישאר ולהתנחל שם. במקום חיכתה לנו אלה, וכשפוגשים אותה מבינים מאיפה הקסם של המקום. היא רהוטה, מצחיקה ושובת לב ואני בטוחה שאחזור לשם גם עם עומריקו. אלה ציידה אותנו בקופסאות ( כשביקרנו בתי הקפה עוד היו סגורין ואפשר היה לקחת רק טייק אווי) ויחד עם יין ויתקין שקיבלנו נסענו לעבר נחל אלכסנדר לפיקניק.
התחנה האחרונה בסיור שלנו הייתה בנקודת טבע מעל נחל אלכסנדר בגשר המנעולים של העמק
הכי קיטשי שלנו " נעלנו" את היום ואת החברות שלנו והרגשתי כמו ילדה בבילוי עם חברות. מצאנו ממש בצמוד לגשר שולחן עץ עם נדנדה ושם התמקמנו לאכול ולסיים את היום עם השקיעה.
זה היה יום שמילא אותנו באנרגיות אחרי תקופה הזויה ותודה לאושר ולקלאודיה על האירוח ועל האהבה.
מצרפת את האינסטגרם שלה לגבי הסיור לכל מי שמתעניין: emek_time@
עם אושר וקלאודיה שבזכותן הגענו.
תגובות