הסדרה החדשה בנטפליקס שכולם מדברים עליה, הצילומים המרהיבים בפריז,
האופנה שחזרה למרכז המסך והכוכבת היפהפייה והמסקרנת במרכז העלילה.
אז מה יש בסדרה הזו שגורם לאנשים דווקא לשנוא אותה?

ספורט לאומי חדש מסתמן בישראל: מי יורד יותר על הסדרה החדשה של נטפליקס: 'אמילי בפריז'. ספויילר: אני לא מצטרפת לעדר.
Emily In Paris היא אחת הסדרות הקלילות והנעימות שיש על המסך שלנו. בימי הקורונה העליזים, לרובנו אין תמיד את האנרגיה להשקיע בסדרת פשע או דרמה איכותית, (אולי זה גם מסביר את ההצלחה המפתיעה והמוגזמת יש לומר של "הזמר במסיכה") ולפעמים בא לנו בסוף היום שלנו לשבת מול המסך ולצפות באתנחתא קלילה ונעימה לעין וזה בדיוק מה שהסדרה הזו הייתה אמורה להיות.

זהו סיפורה של אמילי, צעירה אמרקיאית משיקגו, שמקבלת רילוקיישן לעיר הכי רומנטית ויפה בעולם- פריז, כדי לעבוד בסוכנות שיווק של מותגי יוקרה. בדרך היא מגלה שלהצליח בעיר מבלי שאתה דובר צרפתית הופכת את העניין מאתגר יותר, היא זוכה להכיר את הגברים הפריזאים השרמנטיים והסקסיסטיים ברובם וגם אוספת כמה חברות חדשות בדרך. להגיד לכם שיצאתי עם תובנות על החיים מהסדרה? לא. אבל נהניתי מכל רגע שצפיתי בה.

וידוי: יש לי חולשה לתוכניות ששמות את האופנה במרכז המסך והתגעגעתי לתוכניות שלא מפחדות להעז. ראינו את זה לראשונה ב-“Sex and the City” ולאחר מכן גם ב- “Gossip Girl” תוכניות שהציגו דמויות ראשיות בלוקים עוצמתיים, שנויים במחלוקת, ומעוררי השראה ולכן השאלה היא ממש לא אם אתן מתחברות לסגנון הספציפי, אלא האם אתן נהנות לראות את זה על המסך שלכן בין נוף הטרנינגים והג'ינסים אוברסייז שאנחנו לובשות בימים אלה. אני נהניתי מאוד. אמילי, הכוכבת הראשית חמושה בבחירות לא טריוייאליות באופנה פריזאית מינימליסטית שכוללת בעיקר שחור, אפור, בז' וחאקי. היא לובשת בעיקר חצאיות קצרצרות, בלייזרים משובצים, מעילים צעקניים וסוודרים צבעוניים. רואים שהדמות מאוד אוהבת את אופנת השכבות ורצוי שאף צבע לא יהיה דומה לשני (או שהיא עיוורת צבעים). היא לא מוותרת על אקססוריז קיטשיים למדי, אם זה פסלון אייפל מתנפנף על תיק של שאנל או כובע בארט אדום. 

היא תמיד תבחר באביזרים משלימים צעקניים כמוה, למשל מגפוני פייטים, תיקים צבעוניים במיוחד וכמובן בייביליס עשוי ולא בטוב טעם. אני האמת, יותר התחברתי לסטייל של קמיל חברתה, צרפתיה אמיתית במראה לא מתאמץ שעובד כל פעם מחדש (היוש לחולצת נקודות שקופה ומעליה שמלת משבצות היסטרית). 

חשוב לי להדגיש משהו לגבי 'אמילי בפריז', ההשוואה לאחת משתי סדרות המופת שציינתי כאן למעלה: 'סקס והעיר הגדולה' ו'גוסיפ גירל' היא פסולה ולא יכולה לקרות בשום מצב! ואני אסביר. קארי ברדשאו וחברותיה היו מראה לחיי רווקות בעיר הנחשקת בעולם. הן שמו את הנשים במרכז, את הכוח שלהן לבחור בדרך החיים שלהן גם אם היא לא מתאימה לתבניות, הן נתנו לנשים את האפשרות לשחק בגברים בלי רגשות אשם. קארי הייתה עיתונאית והיה שם דגש חשוב על המילה הכתובה, על ההתבטאות דרך הטורים של קארי שבסופו של יום היו שופר לדור שלם של בנות שרצו לחיות כמוה, בעיר הגדולה, לא לדפוק חשבון ובעיקר להתלבש בבגדי מעצבים גם כשהמשכורת אינה מאפשרת זאת...

לעומתן, בלייר וסרינה ב'גוסיפ גירל' היו הדור הבא. מהמילה הכתובה עברנו לפלאפונים ולרשתות החברתיות. ראינו שם כיצד הן מכתיבות את הפופולאריות של בני הנוער, שמו את המותגים במרכז הבמה של חייהם ומי שלא יכול להרשות לעצמו אותם, פשוט נמחק מהמפה החברתית ובעיקר ראינו חבורת צעירים שלא מחפשים רק לעשות טוב לעולם, להיפך. והאמת שנהנינו מאוד מכל רגע במלחמות הכוח שלהם (געגועיי לצ'אק בס). פער של יותר מעשר שנים יוצר כל כך הרבה שינויים וכך מהמילה הכתובה אנחנו עוברים לכוחה של תמונה. 

** אגב הסגר זו הזדמנות מצוינת למי שלא ראה את שתי התוכניות האלה להשלים פערים! גוסיפ בנטפליקס וסקס והעיר ב VOD ב- HBO.

אמילי מוצגת בסדרה כאושיית אינסטגרם, "מובילת דעה" כמו שאנחנו אוהבים לכנות צעירות כמוה, שמשתמשת בכוח הרשתות החברתיות כדי לקדם מותגים ובעיקר את עצמה. אם נתעכב שניה על עניין הרשתות, בואו נודה בזה- האינסטגרם שלה מתקדם בקצב מהיר ולא ריאלי בימינו, היא משתמשת בתיוגים מאוד מיושנים ובתכלס היא גם לא כל כך שנונה. אבל... ויש כאן אבל גדול, הרי יש עשרות אלפי בנות שחיות ככה מסביב לעולם. המרדף אחר עוקבים ולייקים, השאיפה להיות מוזמנת לאירועי יח"צ שטחיים בתמורה למתנות חינם ובעיקר תופעת העדר שאנו רואים באינסטגרם, שרובם נראים כמו שכפול סלפי מועתק בביקיני ודי מאוס. נקודה שכן יצא לי לחשוב עליה בצפייה של התוכנית הייתה הרצון להגיד לבנות היום תנסו להיות יצירתיות יותר, תנסו להעביר את מי שאתן באמת ולא מי שהייתן רוצות להיות... ובעיקר תעלו תמונות שהייתן גאות להסתכל עליהן לאחור גם בעוד עשור, בזמן שהדור הבא יביא את הדבר הבא.

אסיים בכמה מילים על השחקנית הראשית, לילי קולינס. היא אחת השחקניות היפהפיות בעיני. התפרסמה תחילה בזכות הייחוס המשפחתי- בתו של המוסיקאי הבריטי והמוכשר פיל קולינס. אבל הספיקה לככב במגוון רחב של סדרות וסרטים אמריקאיים. הסטייל שלה שונה לגמרי מהסגנון של אמילי דמותה. ביומיום תתפסו אותה בעיקר בג'ינס וטי שירט, ג'קט גינס או מעיל צבאי, בלי הרבה התחכמויות וגם בלי הרבה מעוף האמת. על השטיח האדום כבר רואים ממנה הרבה יותר גלאם, אבל אין לה סגנון מובהק והיא עדיין לא נחשבת מהכוכבות שמחכים לראות אותן על השטיח האדום וחבל.