קולקציה נשית המספרת את סיפורה של אמו של אבי, ילידת מאוריציוס, אשר רצתה כל חייה להגיע לאירופה. האישה הצבעונית, חסרת הביטחון, לבושת הסארי, ראתה בעיני רוחה את פאריז האופנתית, כפי שהיא חשבה שהיא בשנות ה80, ברוח התקופה, נשאה עיניה אל האיקונות האופנתיות וחיי הלילה. זוהי קולקציית נשים המפגישה בין הנשים הפריזאיות המחויטות, לצבעוניות של נשות האיים, בין האסתטיקה המחויטת של האישה הפריזאית לבין האסתטיקה הצבעונית של אמו, אשר אמנם רצתה להיות אישה פריזאית, אך בסופו של דבר חזרה תמיד, באופן לא מודע, לשורשים שלה ולדפוסים בקונוטציות הודיות. הניגודיות הזו באה לידי ביטוי באופן נוסף, בשימוש יוצא הדופן בשמיכות מילוט, חומר אותו פגש אבי והלך שבי אחריו, עליו הוא הדפיס דפוסים הלקוחים מבגדיה של אמו.

קולקציה בהשראת מהגרים החיים לצד האוכלוסייה המקומית, אליהם נחשף איתמר כשהתגורר באמסטרדם. המהגרות מסורינאם, החיות בפרברי העיר, שומרות על המנהגים, על סגנון החיים והלבוש המסורתי ומקפידות במיוחד על צעיף הראש אשר שימש בעבר כאמצעי תקשורת של נשים וכאמצעי חיזור בין נשים לגברים. צעיף הראש משמש עד היום כאביזר אופנתי וסמל לגאווה במסורת הסורינאמית. 'MEET ME ROUND THE CORNER' היא אחת מטכניקות הקיפול והקשירה של הצעיף, והן בעלות שלל אמירות ומשמעויות אשר שמשו לאיתמר כנקודת מוצא בעיצוב קולקציית Street Wear, המספרת את סיפור זהותה של מהגרת בעולם המערבי. הקולקציה בעלת גזרות והדפסים המדגישים את החיבור והמתח בין המסורתי לאורבני, בין ישן לחדש. בדי ג'ינס שטופים ומודפסים בשיטת הצעיפים בשילוב עם בדי דריל, דמויי עור, ג'רזי וניילון, נקשרו וקופלו בשיטות סורינאמיות, תוך התאמה לסביבה אורבנית עכשווית.

קולקציית בגדי נשים לבישה, המחפשת ליצור בתוכה רגע אוטופי כמעט בלתי אפשרי, שנוצר ממפגש של עולמות סותרים. גלי קיבלה את השראתה מסיפורו האישי של סבא שלה, ניצול שואה שעלה ארצה והפך מפקד וטייס וכן משירות צבאי ארוך ומעצב משלה לצד אובדן ששינה את חייה וגרם לשינוי תפיסת עולמה. את תהליך העיצוב ליווה הספר 'ג'ונתן ליווינגסטון השחף’ של, המשיק לעולם התעופה של סבה וכן לתפיסת עולמה לפיה זיקוק ושינוי המהות מהווים מבט מחודש על מציאות מוכרת. הקולקציה לוקחת אלמנטים מהעולם הצבאי ושוטפת אותם בצילומים אווריריים של שמיים ועננים. 

דור מגדיר את עצמו כתוצר היברידי של שילובי תרבויות, היוצרים עבורו התבוננות שונה על העולם. כפרסי, טריפוליטאי, טורקי וגיי, החי ויוצר בתל אביב, הוא ערבב את עולמות התוכן האלה ויצר שפה חדשה לקולקציית בגדי גברים. המטענים התרבותיים, תחושת השייכות בכל אחת מהתרבויות ובו בזמן תחושת זרות בתוכן, הובילו אותו לעיצוב אוסף המשלב את התרבויות אליהן הוא שייך, כשלאף עולם אין בלעדיות. הקולקציה עוצבה ממוטיבים הלקוחים מעולם המחויטים המזרחיים והצפון אפריקאים ,שיטות מסורתיות של התעטפות בדים בלוב ובפרס, בשילוב ביגוד רחוב מתרבות הווגינג של שנות ה-90, והדפסים מקוריים בהשראת אומנות פרסית. בדי צמר מחויטים, סריגי ז'קראד מקוריים, בדי ג'רזי וסטן מודפסים, בדי דריל, משי ודמוי עור, יוצרים מראה חדש ומרתק של דמויות גברים חדשות .

באקלים הפוליטי העולמי של 2019, הפך העולם שיצר ג'ורג' אורוול בספרו 'חוות החיות', למציאות ממשית ונראה כי  המשפט "כל החיות שוות, אך חיות מסוימות שוות יותר״, רלוונטי יותר מתמיד.

דנה בחרה דמויות מהספר אשר מהוות אנלוגיה לפלחים שונים בחברה, שאבה השראה מכרזות פרופגנדה פשיסטית מההיסטוריה, ובאמצעות יכולות הציור שלה, יצרה הדפסים בצבעי שלטונות טוטליטריים מן העבר, על מנת להציג קולקציית בגדי גברים, נינוחה, צבעונית ועליזה בצורה צינית.

קולקציה קונספטואלית בשחור ולבן, העוסקת במתחים בין הממשי למדומה ועושה שימוש בחומרים ואלמנטים אשר לרוב מוחבאים בחלקו הפנימי של הבגד לצרכי הקשחה והפעם הם בחלקו החיצוני. בעידן הדיגיטלי הנוכחי יש פערים בין האופן בו החברה רואה את האדם לבי האופן בו הוא נתפס בעיני עצמו. אנו נדרשים לתעד את חיינו ומעשינו ובהדרגה אנחנו בונים דמות מקבילה וירטואלית וחיים לפיה, כאשר לעיתים קרובות אנו מאבדים מהאותנטיות שלנו, אם הייתה כזו אי פעם. "אין ספק שתקופתנו מעדיפה את הדימוי על פני הדבר, את ההעתק על פני המקור את הייצוג על פני הממשות, את המראית על פני הישות. מה שקדוש בעיניה אינו אלא האשליה, ואילו הטמא הוא האמת, או מוטב לומר- הקדוש מתעצם בעיניה ככל שמתמעטת האמת ומתרבה האשליה, עד כדי כך ששיא האשליה הוא בעיניה שיא הקדושה. הראווה אינה מכלול של דימויים, אלא יחס חברתי בין אנשים בתיווכם של דימויים.״ גי דבור - חברת הראווה (1967).

קולקציית בגדי ילדים  הפונה לקהל צעיר כבוגר ועוסקת באפשרות של הדור הצעיר לשלוט בעולם התוכן שלו ולהפוך את העולם למקום טוב יותר. בגדים המשלבים את האמנות ה-8 ביט, עם הפיקסלים המושאלים ממשחקי הווידאו הראשונים, בצבעוניות ובאייקונים נבחרים מעולם המבוגרים, בכדי להציג בעיות גלובליות בצורה ילדותית וברורה. הקולקציה מורכבת מסריגים רכים בשילוב ניילון עכשווי, רקמות של חרוזי גיהוץ והדפסים בסגנונות שונים. אלו בגדים בהם ילדים ירגישו נוח.

חורבות ומבנים נטושים הם אבני דרך ועדות דוממת לשינויים שהחברה עוברת. הזיכרונות הנותרים על קירות המבנים, הצורות החדשות שנוצרו כתוצאה מהתפרקות וקריסה, פנים המבנה שנחשף ומתערבב עם החוץ, יחד עם הסדקים והטיח המתקלף, מספרים לנו סיפור. קולקציית בגדי הגברים, המערבת לבוש מחויט עם לבוש רחוב, עוצבה בהשראת מבנים נטושים וחושפת שכבות של חומרים. על גבי הדפסים מצילומים מקוריים של קירות מבנים ויצירות ההרס של הארכיטקט גורדון קלארק, שילבה הדס טקסטילים עם חומרי בנייה, כמו סיד וטיח, משטחי בידוד ונייר, צמרים, סריגים ובדי דריל, עליהם יצרה סדקים בעבודות יד ומשחק של שכבות בין הבנוי, המפורק וההרוס. 

הספורט הוא אורח חיים עבור הילה, העוסקת בספורט הטריאתלון. עם תחילת לימודי עיצוב האופנה, היא בחרה להשאיר את הספורט כתחביב ולהתמקד ביצירה. זוהי קולקציית בגדי ספורט, המשלבת בין שתי אהבותיה, ספורט ואופנה, אשר ההשראה לה נבעה מהרצון לאתגר את גבול יכולות הגוף ולשאוף לשבור שיאים וניצחונות. הילה לקחה את בגדי הספורט האישיים שלה, Ready Made, ושילבה אותם עם בדים וגזרות המתקשרים לעולם הנשי מבחינת בדים, גזרות שמתייחסות לביגוד נשי לפי קבלה חברתית וגזרות שמדגישות אנטומיה נשית ואת חוסר הפרופורציה בין הגוף הנשי המקובל לחזק וספורטיבי.

קולקציה שנוצרה מחקר חברות סגורות מהזרם החרדי. התבוננות מעמיקה על עולם של תרבות, אמונות, וסדר חברתי שבמהותם שייכים לעולם שורשי וקדום. מחשבות עצמאיות, רצון חופשי ואינדיבידואליזם אינם קיימים, וחיים של עדריות מלוכדת מתקיימים במקום. הקולקציה מציגה את הניסיון להקביל את אותן חברות לעדר, תוך דגש על עוצמה לצד כניעות, פאר לצד שורשיות, נסתר וגלוי, פחד ושייכות. היא מכילה סממנים ויזואליים ותרבותיים של אותן החברות לצד אלו של בעלי החיים. 

קולקציה הבוחנת את נושא ההסוואה החברתית. דרך הסוואה, הסתרה וחשיפה, ובהשראת היצירה "מלאך חייל" (2011) של האומן הקוריאני, לי יונג-בק,  מציגה ליה את המתח הקיים בין היופי והאסתטיקה החיצונים והרגשת הביטחון העצמי על פני השטח, לבין המצב המעורער הקיים והמבעבע מתחת לפני השטח והמביא להתפוררות אישית וחברתית.  זוהי קולקציית בגדי גברים בגזרות השואבות השראה ממדים צבאיים ועולם הנשק בשילוב אלמנטים של תעתועי ראיה והסוואה בעזרת צבעוניות עזה שהודפסה בדפוס דיגיטלי ומשי. תלת הממד של ההדפס נוצרה על ידי פיתוחי פרחים מנייר קרפ, המציגים את היופי והאשליה בהם אנו חיים. 

סדרת צילומים של הצלמת ג'קי ניקרסון, 'Terrain', המתעדת יום עבודה טיפוסי של חקלאים ממדינות שונות באפריקה, מהווה השראה לקולקציית 'Ready to wear', העוסקת באיבוד המסורת שאנו חווים בעידן העכשווי ובפרט בערך העבודה. החקלאים האפריקאים מנהלים אורח חיים מסורתי והם רוכשים כבוד לעבודה הפיזית ולחיבור לטבע ולמשאבים הטבעיים שלו. חיבור זה יוצר אסתטיקה חדשה.  בקולקציה עושה מיכל שימוש באלמנטים של אסתטיקה זו, באופן מודרני הרלוונטי להיום. היא משתמשת בצבעוניות מרעננת, בשילוב חומרים פשוטים מעולם החקלאים במהלך עבודתם היומית, כגון יוטה סינטטית פרומה, חבלים עבים מלופפים כאמצעי חיבור ומוטות עץ. הצלליות גדולות ודרמטיות והדגמים מלווים ברצועות ארוכות היוצרות אלמנט של קשירה. הקולקציה מלווה באביזרים כמו תיקים גדולים העשויים משמשוניות וכובעים דרמטיים.

קולקציה המשקפת את החיבור בין עולם הזוהר לעולם הפשע. נוי, אשר שירתה בצבא כחוקרת פלילית במשטרה הצבאית, תפעלה זירות פשע, הייתה חלק מצוותי חקירות והוקסמה מעולם הזירות הפליליות בהיבט המנטלי והחזותי שלו, החליטה ליצור 'סצנה' חדשה, המתארת פשע שמתרחש במהלך ערב גאלה ומחברת את עולם הדימויים מזירות פשע לעולם חומרי, מלא בזוהר הוליוודי. זוהי קולקציית נשים המשלבת בין שני העולמות, בצבעים וחומרים מעולם זירות הפשע, דוגמת ניילונים המשקפים את שקיות המוצג של המשטרה וחרוזים ועבודות יד, המשקפים את עולם הערב.

קולקציית נשים מחויטת, העוסקת בשיח בין שני עולמות שהשפיעו על נועה. האחד מיוצג על ידי מחברת גזרות בת כ-50 שנה, עבודת יד של סבתה, חייטת בצעירותה, אשר תפרה חליפות גברים במרוקו. השני מיוצג על ידי תוכנות הדמיית תלת ממד לייצור גזרות, בהן משתמשים מעצבים צעירים כיום. דו השיח הוויזואלי, התפיסתי והערכי שבין שני העולמות, הישן והחדש, דרכי הפעולה השונות, והניגודים ונקודות ההשקה שביניהם, היוו בסיס לעיצובים. הצבעים לקוחים מעולם הדיגום והתדמיתנות, הצלליות, החומרים והדפוסים, לקוחים מעולם החייטות הגברי. המפגש בין שתי השיטות, המסורתית והדיגיטלית, אפשר לנועה להתבונן בבגד בפרספקטיבות שונות, ולהביא לכך שהמציאות תתחקה אחר ההדמיה.

קולקציית ריזורט נשית ורומנטית, שעוצבה בהשראת אלבומי מזכרות של פרחים מיובשים, אשר נקטפו בארץ הקודש. האלבומים, אשר היוו חלק חשוב ממגוון המזכרות שהוצעו לתיירים בסוף המאה ה-19, נחשבו ליוקרתיים ואותנטיים ושימשו כמייצג ויזואלי וצבעוני של ארץ הקודש. 

על אף שפרחי האלבומים נחשבו לפרחים 'מתים' שיובשו, היוו אלבומים אלה מזכרת 'חיה' ובעלת משמעות עבור התיירים היהודים והנוצרים, אשר ראו באלבומים אלה את הקשר והזיקה לארץ הקודש. תהליך העיצוב הושפע מהאסתטיקה והסיפורים מאחורי אלבומי המזכרות ובא לידי ביטוי בבחירת בדים רכים וטבעיים ובשילובי הצבעים. 

השמלה הגדולה המסורתית הגיעה למרוקו עם היהודים שגורשו מספרד ונשארה זיכרון לחיי הפאר הספרדי עליו נשענו. במשפחתה של נטע נשמרה שמלה בת 180 שנה של סבתה, ובהשראתה היא עיצבה את 'השמלה הגדולה' בגרסת 2019, כפי שהיא מושפעת מהזיכרון המתעצם עם השנים. הקולקציה המעניקה ביטוי עתידני למראה האתני המסורתי, המאפשר לשאת עמנו את הזיכרון, על אף הקידמה והזמן שחולף, עשויה בדים טבעיים, ומציגה גזרות חדשניות ללבוש המרוקאי, שבדומה לתהליך הזיכרון שלנו, עברו 'ניפוח' ועיוות של הממדים. לעיטורים המסורתיים הוענק תוכן אישי והם הפכו מרקמות עשירות בעבודות יד להדפסות מתקדמות. 

בפרויקט שאלתי את עצמי שאלות מוסריות העוסקות בביקורת על החברה המודרנית, המערבית המפותחת. בעיית הצייד הבלתי חוקי, והשוק השחור שפועל בסין סביב הסחר בשנהב לבן ושחור הביא אותי לחקור על הקונפליקט האינסופי שבין שימור לניכוס. ישנה בעיה בהיקף בלתי יתואר סביב צייד לא חוקי במדינות אפריקה. "חמשת הגדולים" : אריה, נמר, פיל, קרנף ובופאלו- נמצאים בסכנת הכחדה יומיומית עקב תרבות עתיקת ימים של ציד. מאז שנות ה-70, האנושות מחקה כ-60% מהמגוון הביולוגי הקיים.

במדינות מזרח אסיה, ובסין בעיקר, ישנה תרבות ענפה של סחר לא חוקי בשנהב, בעצמות אריה ובקרן קרנף. לקרן קרנף ועצמות אריה, כך מאמינים, יש סגולות רפואיות היכולות לרפא כמעט כל מחלה. יחסי סחר בהיקף עצום קיימים בין סין ואפריקה עוד מתחילת המאה ה-20. האם הסחר הלא חוקי בחומרים אלו הינו ביטוי מודרני לקולוניאליזם? מהו הניאו-קולוניאליזם ומי אחראי עליו? 

בקולקציה בחרתי להפוך את היוצרות. רציתי להשליך את פעולת הניכוס של האדם על הטבע, על חליפות הציידים והבגדים הקולוניאליסטים . גרעתי מחליפות הציידים חלקים המהווים חלק מה-DNA של הבגד. האם בלעדיהם החליפה מאבדת את המשמעות שלה? האם הצייד הופך להיות הנשלט והזהות שלו נלקחת ממנו? את החלקים שגרעתי בחרתי להנציח על ידי תיפורים, ולהחליפם בתיקי קש עם מעטפת פלסטית, המדגישה את הפיכת החומר הטבעי למשהו אחר. על גבי חמש ממערכות הלבוש יצרתי אייקונים המתייחסים ל"BIG 5", בהדפס מבריק. את בעלי החיים ניתן לזהות מבעד לרקמת חרוזים ואבני סברובסקי המדמה את חורש הסוואנה באביב. הבדים בקולקציה מורכבים משילוב של כותנה, פשתן וויסקוזה. הבסיס של כולם הוא צבע חאקי, כאשר כל הצבעים במערכות מודפסים בטכניקת דפוס רשת ויוצרים מעיין הסוואה חדשה לבגדי הציידים.

קולקציה עכשווית הנשענת על הערכים והמסורת של התרבות הערבית, השראה אתנית ואמנות האסלאם. בשנתו השלישית ערך פארס מחקר עבור סמינר על לבוש מוסלמי טיפוסי והשפעתו על עולם האופנה הערבי המודרני.  במחקר הוא עקב אחרי משפיעניות אופנה ערביות ברשתות החברתיות וגילה כי הן בעצם מעתיקות ומאמצות את האופנה והתרבות המערבית, ואין להן בעצם חיבור למקורות ולתרבות הערבית. 

בקולקציה בחר פארס להתמקד בטקס הגדול ביותר של האסלאם – החאג', הוא העליה לרגל למכה. בחירה זו מוקדשת לאמו, מוסלמית מאמינה תושבת ישראל הממתינה לשלום כבר שנים רבות בכדי שתוכל להגשים חלומה לעלות לרגל למכה ולהשתתף בחאג'. כל החומרים בקולקציה נלקחו מפריטי לבוש מוסלמיים טיפוסיים, אביזרים הקשורים לטקסי עלייה לרגל ותפילה, ושימוש בטיפוגרפיה ובכתב ערבי.

קולקציית 'Art-to-Wear', העוסקת ביחסי הגומלין בין העל-זמני והבר-חלוף. ניתן להקביל יחסים אלו לתופעת הטבע 'Frost Flower' בה זרימת האוויר קופאת במקום בשל שינויי טמפרטורה ויוצרת שכבת קרח דקה המזכירה עלי כותרת. תופעה זו שנוצרת ונעלמת כלא הייתה, מייצגת את הקיים והארעי יחדיו והיא מקור ההשראה לקולקציה המתבססת על צורה ספיראלית אין סופית, בשילוב רשתות בדרגות שקיפות שונות, היוצרות ריחוף מחד, ועל החליפה הגברית המובנית העשויה מכותנות מודפסות ומולחמות בפסים אורגניים החושפים את המבנה הנסתר מאידך.

קולקציית נשים המשלבת חייטות מסורתית עם דיגומים, בהשראת ה'אינסוף', כהגדרה עמוקה ומקיפה של העולם הרוחני שלנו. תמר, אשר תמיד נמשכה לפילוסופיות שונות של הבודהיזם והיהדות, מציגה אלמנטים מתוך עולמות אלו, כגון הליפוף השופע והמשוחרר של גלימת הנזיר הבודהיסטי, אל מול הליפוף המהודק על הזרוע של רצועת התפילין היהודית. המושג המופשט 'אינסוף' בא לידי ביטוי בעולם החושים הפיסי שלנו. רעיון האינסוף מקבל חיים ויזואליים מתוך בחינת גבולותיו של הבגד ואי הגדרתם ביחס לגוף, וכן בצורות של קשירה, פיתול וליפוף בלתי נגמרות, המייצגות אריג אינסופי של רוח האדם.