כבר שנה שלישית שאנחנו פוקדים את מכתש רמון בחופשת הקיץ. בגדול, בעבר לא חשבתי שאנחנו משפחה של מדבר, של חול ושל כוכבים אבל בפעם הראשונה שהוזמנו לפסטיבל המטאורים, התאהבנו. מדובר בחוויה יוצאת דופן שמשאירה אותך עם זיכרונות מיוחדים ומחברת אותך לקרקע, תרתי משמע.

אז למי שלא מכיר קבלו קצת רקע- לפני כארבע שנים מכתש רמון הוכרז כשמורת אור כוכבים בינלאומית היחידה במזה"ת מה שאומר שהשמורה הפכה מוקד עליה לרגל לצפייה בכוכבים, חקר החלל והמאדים ופעילויות אסטרונומיה מעניינות.

מכתש של כוכבים הוא אירוע ראשון מסוגו בעולם הממוקם בלב מכתש רמון. הוא מציע חשיפה מדהימה אל עבר היקום. בפסטיבל יש מגוון תחנות שבעזרתן מנסים המשתתפים להבין את מקומם כאן בפלנטה שלנו. אחת המטרות היא ליצור קשר מחודש בין האנושות לשמי הלילה, קשר שהולך ומתרופף ככל שהקדמה משתלטת על חיינו.

את הדרך למכתש אנחנו עושים רגע אחרי שסיימנו עם בדיקות הקורונה לפני חופשה בקפריסין. באותו הבוקר עוד התלבטנו אם שווה לארוז פעמיים, גם לדרום וגם לחופשה מעבר לים בהפרש של יומיים אבל האהבה לכוכבים הכריעה. חמישי למכתש, ובשבת היישר לשדה התעופה. בדרך עוד הספקנו לתפוס שקיעה דרומית נעימה ובשמונה בערב התייצבנו במתחם לדייט ליילי עם הטלסקופים המתוחכמים בעולם.

את הרכב אנחנו חונים הרחק ממתחם הפסטיבל כדי לא להפריע עם אורות מיותרים ורעש של המכונית. הליכה קצרה מביאה אותנו אל ה- D-MARS, מיזם להקמת מרכז למשימות אנלוגיות במצפה רמון כששם בעצם מתקיימת הפעילות. המרכז נותן שירותי הדמיית חלל לישראלים וצוותים בינלאומיים ומושך אליו תיירים, חוקרים ומדענים מהארץ ומהעולם.
אפשר לומר שפסטיבל מכתש של כוכבים מתאים כמו כפפה ליד לתקופת הקורונה. האוויר המדברי, המרחבים האינסופיים והריחוק בין משפחה למשפחה, כל אלו הופכים את האירוע לבטוח ונעים בזמנים בהם רובנו מחפשים חופשה שבה לא נצטרך להתקהל.

תחנה ראשונה, מפגש עם הירח. אין באמת דרך לתאר את החוויה הזאת. צריך לחוות אותה כדי להבין כמה אנחנו קטנים. כמה הכול כאן מתגמד ואיך אנחנו כל- כך זמניים. תחת כיפת השמיים, תחת כוכבי הלכת שמלווים אותנו ומעניקים אור טבעי, הפסטיבל מתרחש. אגב תאורת הסלולר מוגדרת כאן כזיהום אור ולא בכדי. בכל פעם שיש הבזק של פלאש מצלמה, הכוכבים לוקחים צעד אחורה, קצת פחות בולטים. אנשי המדבר מאמינים בתאורה שהטבע בחר להעניק לנו. בהתחלה קצת קשה להתרגל אבל בשנייה שמתמסרים ומניחים לאור הטבעי להשתלט, החוויה הופכת להיות שלמה.

השנה החליטו להרחיב את הקונספט ומלבד צפייה בכוכבים הוסיפו עוד לא מעט תחנות- צפייה במערכת השמש עם הטלסקופ הגדול בעולם, מעבדת שטח עם משימות מחקר, תערוכת מחווה לצלם הכוכבים הידוע פיליפ בונו, הקרנת סרטים תחת כיפת השמיים ומתחם אוכל פעיל בלב המכתש. בהמשך הערב הילדים ייהנו גם ממופע להטוטנות ומדורה, מרשמלו על שיפוד ותה חם שדווקא משתלב טוב באוויר הדרומי הקריר.

זה לא פשוט להרים פסטיבל כזה באחת התקופות המאתגרות של החיים ובכל זאת השנה נראה שזה הפסטיבל המגוון מכולם.
מה שהכי מדהים בעיניי זה שאת תכנון הפסטיבל מלווים אנשי המקצוע המובילים בתחום- ממחבר אנציקלופדיות קבוצות הכוכבים ועד לצלמי האסטרונומיה הבכירים בארץ ובעולם. אגב נדב סיבלט מחברת "בטבע" הוא אחד המארגנים ומה שיפה זה ששנה אחרי שנה הוא נלהב מהמחזה כאילו הוא מוביל את הפסטיבל בפעם הראשונה. בשיחה איתו הוא מדבר על כך שלפעמים אנחנו מרחיקים עד קצה העולם לחפש פלאי תבל, אבל הפלא הגדול בעולם נמצא ממש כאן מעלינו בלב המכתש- אומר וצודק.

שעת חצות הגיעה, אנחנו עייפים אך מרוצים אחרי ערב שלם של גילויים תחת כיפת השמיים. רגע לפני פרידה אנחנו צופים במופע להטוטנות מדליק ויוצאים אל עבר הרכב בדרך למלון סוויטות רמון.

זה הוא מלון מטיילים מבית Smart Hotels שממוקם באופן מפתיע בלב שכונת מגורים במצפה רמון. הוא אמנם לא חדש אבל הוא בהחלט מזמין, האזור שקט והצוות אדיב. אל החדר, שלא לומר הדירה שלנו אנחנו מגיעים מאוחר בלילה ותוך דקה הילדים נעלמים כדי לבחון את האזור. את העין שלהם צדים שערי הכדורגל ובין רגע הם פותחים במשחק סוער על הדשא הסינטטי לצד הבריכה. לא סתם המלון נקרא סוויטות רמון, החדרים ענקיים ומורכבים מחדר שינה להורים, חדר לילדים, סלון, פינת אוכל ומטבח. נכון שלא באנו לבשל ובכל זאת דווקא נחמד שיש את האופציה. לא מדובר במלון חדש אלא יותר במתחם אירוח צנוע ונעים שמספק מענה נהדר למטיילים שמחפשים מקום נקי ונגיש בזמן חופשה חווייתית בדרום. אגב המלון מספק אופציה לתיאום טיולי ג'יפים, השאלת אופניים חינמית, ביקור במאהל בדואי ועוד שלל פעילויות. יש בו גם אגף משופץ וחדרים עם ג'קוזי, אנחנו העדפנו את האגף הישן כי שם היו יחידות אירוח גדולות יותר.

עייפים אך מרוצים אנחנו הולכים לישון כשהשעה כמעט שתיים לפנות בוקר. את יום המחרת אנחנו פותחים בארוחת בוקר ואח"כ יוצאים לתצפית על הר גמל, תצפית שנמצאת צעדים ספורים מהמלון. ברקע אני שומעת צעדים ועוד לפני שאני מבינה מה בדיוק קורה, אני מגלה חבורת יעלים ששמחה על האורחים החדשים שהגיעו לשכונה.

היעלים באזור הם לא מחזה נדיר מסתבר ובכל זאת זה פשוט תענוג לראות איך הם משתלבים בין המטיילים.

אנחנו ממשיכים בדרכינו לתצפית אבל החום כבד מדי. בשנה שעברה עלינו להר גמל לצפות במכתש, הפעם זה בלתי אפשרי ואנחנו מסתפקים בתצפית על הדבשת המפורסמת בדרום, מנופפים לשלום ומבטיחים להיפגש שוב בפסטיבל הבא.

שני בן יעיש שמוראק, אימא, מגישה, עורכת תוכן, יוצרת תוכן, כתבת נדל"ן וצרכנות בארץ ובעולם.
אשמח לענות לכם על שאלות כאן ובדף האינסטגרם שלי.
חפשו אותי באינסטגרם: shonbenyaish@