מי שמכיר אותי טוב יודע שחוש כיוון זה לא בדיוק הצד החזק שלי ועל כן למרות שחיכו לי בשדה התעופה עם שלט גדול של פנדורה כמובן שיצאתי מהכיוון ההפוך וכך חציתי עם המזוודה (הכבדה מאוד. הגעתי משבוע האופנה של פריז זוכרים?) הלוך ושוב את השדה עד שלבסוף, כעבור חצי שעה, מצאנו זה את זו. חצי שעה נסיעה והגעתי ל- Chateau Saint Martin שבה אתארח ביומיים הקרובים. מדשאות ענק, בריכה יפהפייה וכמובן נוף מקסים וחדר שבו חיכתה לי שקית הפתעה של פנדורה ובתוכה 3 צמידים מהקולקציה החדשה והסופר מגניבה: כסף, שיין ורוז גולד.

נחתי קצת במלון וחיכיתי שהטיסה של עומרי תנחת מברלין והוא יצטרף אלי. אחר הצהריים הוא הגיע (מורעב) והתארגנו לארוחת ערב במרפסת של השאטו. השקיעה הייתה אחת היפות שראיתי בחיי ובגלל שעומרי רק נחת והיה רעב מאוד ריחמתי עליו והצטלמנו רק כמה דקות

היו לנו תוכניות לערב המאוחר לקרוע את העיר עם הרכב ששכרנו אבל במקום זה נרדמנו בעשר וחצי עם התירוץ שיש לנו בריביירה עוד שני לילות ובאחד מהם נצא.

אירוע צהריים שבו קוד הלבוש היה לבן ונערך בבית בועות סודי (Pandora's secret bubble house). כלומר, הלוקיישן וכל מה שקשור לבית נשאר תחת מעטה של סודיות. כל מה שאני יודעת הוא שיש רק שלושה בתים בסגנון הזה בכל העולם כשאחד מהם הוא של פייר קרדן. אין ספק שמדובר ביצירת אומנות. קצת מרגיש כאילו נחתת על הירח- הבית מאוד מרשים ועשוי כולו בצורה של בועות צמודות זו לזו עם חלונות עגולים מכל מיני כיוונים (שלי הזכירו צוללת). בפנים יש צמחיים טרופית, קקטוסים, מזרקות ובריכות שגולשות החוצה ולכבוד הקונספט של האירוע הוצבו מראות בכל מיני זוויות וכיוונים. ללא ספק אחד הארועים המיוחדים והמגניבים שהייתי בהם בחיי.

כל המוזמנות לבשו לבן וכמובן שמדובר בפאשניסטות כך שהיה מעניין לראות באיזה סגנון בחרה כל אחת. האורחות הגיעו מכל מיני מדינות בעולם והתחברתי לבנות מקסימות מפולין, מקסיקו ואנגליה. בין המוזמנות שחקניות, דוגמניות ובלוגריות כמו וויני הארלו, סוקי וואטרהאוס, ליאוני האנה (אחת הבלוגריות האהובות עלי), אוליביו קולפו ועוד. סמוך לבריכה, בחדר עם חלון גדול שמשקיף על נוף מרהיב של עצי דקל, התקיימה הפרזנטציה של המותג שכללה מיצג שבו ניתן היה לראות איך לעשות התאמה אישית לפי הסגנון של כל אחת, נאומים ובסיום כל אחת בחרה את הצ'ארמס שמתאימים לסגנון והאישיות שלה.

אני בחרתי לערבב מתכות אבל בחרתי את אותו הצ'ארם של לב כדי לשמור על אחידות מסוימת. למקרה שתהיתם, עומרי שתיפקד על תקן הצלם שלי באירוע עשה עבודה מעולה ואפילו הספיק להתחבר עם כמה מבני הזוג של שאר הבנות. אין עלייך עומריקו 🙂

אחר הצהריים חזרנו למלון והספקנו לקפוץ לשעה לבריכה שלהפתעתנו הייתה ריקה. בחזרה מהבריכה הבנו שחלק מהבנות נחות וחלק פשוט המשיכו את סשן הצילומים והצטלמו ברחבי המלון. טוטאליות.

טוב, הגיע הזמן להתארגן לאירוע המרכזי שחיכיתי לו מאוד! הקונספט: סיפור אגדה מודרני והלבוש בהתאם. החלטתי ללכת על מראה דרמטי בהשראת ורדים ולבשתי שמלה של דרור קונטנטו והד פיס של תמי בר לב בשילוב קולקציית הפייריטייל של פנדורה. אם באירוע הצהריים התעניינתי בבחירות הלבוש של הבנות- כאן כל אחת לקחה את זה לכיוון אחר לגמרי. בהיר, כהה, כתרים, מודרניזם: כל אחת והפרשנות שלה. מקסים. האירוע התקיים בטירה כשהחצר כולה עוצבה בהשראת הרנסנס. פסלי אבן גדולים ומרשימים ושדה חיטה שהובא! במיוחד לחצר והואר באדום, כתום ועשן כך שנראה שהוא חצי עולה באש. אחרי שכולן הצטלמו עברנו לארוחת ערב שבה לכל אחת חיכתה מתנה על השולחן לצד השם שלה: טבעת כתר משובצת כיאה לקונספט של אירוע מהאגדות. החלק השני של הערב היה מסיבה שהתקיימה בחלקה התחתון של הטירה ושם כבר כולן הכירו את כולן והייתה אווירה כייפית, ריקודים ומלא זיופים בשירה. באחת בלילה פרשנו לישון (הומאז' בדיליי לסינדרלה).

ועכשיו לעומרי ולי נותרו יומיים של טיול בריביירה הצרפתית. ביקשתי המלצות ממור סילבר שמבקרת שם לעיתים קרובות והיא נתנה לי רשימה ארוכה שמתוכה לא ידעתי מה לבחור… החלטנו קודם כל לטייל ברחובות ניס כדי לקבל את רוח המקום. רחובות עם בתי קפה ומסעדות, חנויות קטנות ובניינים יפהפיים שאם מרימים את הראש למעלה שמים לב שכל בניין צבוע בצבע אחר ועם צבע אחר של תריסים. טיילנו בפנאן ואז חתכנו לטיילת ונשנשנו פירות יער מול המים הכחולים.

בחצי השני של היום נסענו לכפר eze: כפר מימי הביניים ששוכן בראש גבעה תלולה עם תצפית פנורמית על קו החוף. הכפר בנוי מסמטאות צרות שבתוכן חבויות שלל הפתעות: חנויות מיוחדות, גלריות, מוזיאונים, גלידריות ועוד. בחלקו העליון יש גן אקזוטי (גנים פופולריים בריביירה) שזה בעצם כל מיני סוגים של קקטוסים. יכול להיות שמי שלא מישראל מתרשם עד עמקי נשמתו…אנחנו גדלנו על קישקשתא אז לא נפלנו מהכסא אם כי קקטוסים זה משהו שתמיד נחמד לראות.

זוכרים שדיברנו על ערב מסויים שבו אשכרה נצא החוצה לבלות אחרי השקיעה?? אז זה היה הערב המדובר! אכלנו ארוחת ערב בקפה דה פריז (בשבילי מרק מינסטרונה, בוראטה ופירה- אין קשר בין המנות אני יודעת ועומרי הזמין עוף עם פירה בטטה). לא הזמנו קינוח במסעדה ובמקום זה אכלתי את המרציפנים שקניתי באותו היום בצהריים בחנות שמתמחה במרציפן בניס. מתמחה כלומר, מכינה מרציפנים בכל צורה שתחשבו עליה כמו למשל ברווז, פטרייה ואפילו חציל. משם המשכנו לסיבוב בקזינו של מונטה קרלו- אחד המבנים היפים שראיתי בחיי. הפסדתי את כל החמישה יורו שהשקעתי במכונות המזל.

פסחנו על ארוחת הבוקר במלון ובמקום זה קנינו מאפים ופירות בשוק שהיה מלא בכל טוב (ממתקים, פירות יבשים, סנדוויצים, עוגיות, מזכרות ומלא פרחים יפים). שבעים ומרוצים נסענו למונקו להסתובב ברחובות של מונקו העתיקה שם נמצא הארמון המלכותי ורחובות ססגוניים שקצת נראים כמו תפאורה של סרט מצויר. רומנטי ביותר ולמרות שהיו שם לא מעט תיירים, לא הרגשנו צפיפות והיה מאוד נעים. לצהריים בחרנו דווקא במסעדה איטלקית (אחרי 9 ימים בצרפת מתחשק קצת לגוון) ואכלנו פיצה עם כל התוספות בעולם וסלט קפרזה.