YardenXLondon
YardenXLondon
לונדון אולי לא מחכה לי, אבל אני ממש חיכיתי לה!
לונדון אולי לא מחכה לי אבל אני ממש חיכיתי לה! אחרי שהתגברתי ככל שביכולתי על חרדת הטיסה שלי בעזרתן האדיבה של אמא ואחותי, נחתנו באחת הערים האהובות עלי. בביקור הקודם היינו תיירות למופת וביקרנו בכל האתרים הרשמיים: הביג בן, הגלגל הענק, לונדון ברידג', קובנט גארדן (שבאופן אישי אני פחות מתרשמת ממנו) וכמובן בגלריות השונות כמו טייט והנשיונאל גאלרי ובמוזיאון ויקטוריה ואלברט וסיבוב קניות באוקספורד סטריט. לויקטוריה ואלברט החלטנו לחזור גם בחופשה הזאת כדי לצפות במיצג הארכיטקטוני שהקימו בחצר ובאגף האופנה, כנ"ל לגבי אוקספורד-פחות כדי לצפות באופנה ויותר כדי לקנות.
בשאר הלו"ז החלטנו לגוון הפעם ואלה ההמלצות:
אין ספק שלונדון היא אחת הערים המגניבות בעולם ולכן בכל רגע נתון אפשר למצוא שם אטרקציות נוספות לאלו הקבועות. בביקור הקודם שלי שם, בקיץ לפני שנתיים, התקיים פסטיבל מוזיקה ברוח שנות השבעים ועכשיו בנוסף לארבע הופעות של ג'סטין ביבר שהיו בזמן ששהינו שם (ואני מתחרטת מאוד שלא הלכתי לאף אחת מהן) התקיים פסטיבל השוקולד השנתי- שלשמחתי, אליו הגעתי במלוא הכוח.
הנה קצת פרטים על ה chocolate shoe שעושה סיבוב בבירות אירופה ונמשך שלושה ימים באצטדיון אולימפיה בלונדון. במחיר של 12.5 פאונד זוכים להיכנס להיכל התהילה של השוקולד שכולל כל ורסיה של שוקולד שאתם יכולים לחלום עליה: בראוניז, פאדג', פסלי שוקולד, מילויים, טראפלים וכמובן המון המון טעימות מעשרות הדוכנים השווים.
ואם זה לא מספיק, כמעט בכל רגע נתון אפשר לצפות בהרצאה על הסגולות המיוחדות של הקקאו, הדגמות חיות של מתכונים וההיי לייט- תצוגת אופנה שהבגדים בה עשויים או מבוססים על שוקולד. את התחושה של בראוניז הקרמל המלוח והנימוח שאכלתי יהיה קשה לי להעביר לכם, אבל מהתמונות של התצוגה המרהיבה, שהושקעה מחשבה גם בפריטים הכי קטנים שלה, תוכלו להבין שהיה ממש שווה לקפוץ לביקור. אפילו המלכה עשתה סיבוב 🙂
בקיצור, רגע לפני שאתם עולים על הטיסה מנתב"ג, תעשו בדיקה לגבי הופעות, פסטיבלים ושאר הפתעות שאתם יכולים לסמן עליהם וי אחרי סלפי בביג בן.
שווקים
רצוי לאזן עם משהו מלוח משוק האוכל בורו. יותר ממאה דוכנים של תבשילים, מאפים, ירקות ופירות טריים, משקאות, מיצים ומבחר מתוקים. קשה לבחור ובדיוק בגלל זה החלטנו לא לבחור ולקנות מכל מיני דוכנים מנות קטנות. השוק סמוך לגשר לונדון ובמרחק של כחמש דקות הליכה יש תצפית עליו ועל שאר הגשרים של נהר התמזה.
עוד שוק שמשלב אוכל יחד עם קניות (השילוב האולטימטיבי) הוא שוק קמדן טאון הפופולארי. בטח שמעתם עליו ואם לא אז אספר בקצרה שהשוק כולל מספר שווקים שהתאחדו עם השנים והוא קצת מזכיר לי את רחוב שינקין של שנות התשעים. כמעט ואין שם חנויות של רשתות, אלא חנויות בוטיק, כל אחת והוויב שלה עם סחורה שייחודית לה: עתיקות, בגדים, אקססוריז ועוד. כמו כל שוק טוב, אם תפשפשו תמצאו פריטים במחירים מגוחכים כמו שרשרת הצ'וקר שקניתי במחיר של פאונד וחצי.
השוק השלישי שאני ממליצה עליו הוא שוק פורטבלו, שוק עתיקות פתוח באזור נוטינג היל ואכן חלק גדול מהסרט נוטינג היל בכיכובם של ג'וליה רוברטס ויו גרנט מתרחש ברחוב שלו. בגדים יש שנייה, וינטג', תקליטים, תכשיטים, כלי מטבח וגלריות- אין משהו שתחפשו ולא תמצאו שם.
בייססטר ווילג'
עדיין מחוץ ללונדון… במרחק של כשעה ורבע נסיעה באוטובוס, תוכלו להגיע לגן העדן של האאוטלטים
כפר בייססטר. כמעט 150 מותגים ומותגי על בהנחות מטורפות של עד שמונים! אחוז, וכשמדובר בתיק של ולנטינו או במעיל של ברברי, ההנחה היא של אלפי שקלים. כל מותג מקבל 'בית' משלו שבו אפשר למצוא בגדים ואקססוריז מהעונות הקודמות (תודו ששווה להתאפק כמה חודשים ולחסוך אלפי שקלים על הפריט שחלמתם). מכיוון שמדובר במותגי יוקרה, המחירים עדיין רחוקים מלהיות זולים אבל מדובר בפערים משמעותיים מהמחיר המקורי וכמובן שתמיד אפשר לקנות שם בSALE ג'ינס של ליוויס או דיזל במאתיים שקלים ושלל אקססוריז שלא יכניסו אותנו למינוס.
האווירה במקום נעימה מאוד, כשלאורך המדרחוב של כל החנויות פזורות מסעדות ודוכנים של פיצות, מוקפצים, מקרונים וגלידות שהופכים את חווית הקנייה למתוקה גם אם בסוף קניתם רק גלידה בצורת פרח. רשימה חלקית בלבד של החנויות בכפר: אלכסנדר מקווין, ארמאני, בלאנסיאגה, סלין, קלואה, דול'צה וגבאנה, דיור, פנדי, פוסיל, פורלה, ג'וצי, האנטר, קארן מילאן, קנזו, לאקוסט, מארק ג'ייקובס, מייקל קורס, ראלף לורן, רוברטו קוואלי, טד בייקר, ולנטינו ועוד רבים וטובים.
אנחנו בחרנו להגיע לבייסיסטר באמצעות אוטובוס של המקום שאוסף ממספר נקודות בלונדון. ניתן להזמין כרטיסים באתר הרשמי שלהם bicestervillage.com
מחזות זמר
עדיין מחוץ ללונדון… במרחק של כשעה ורבע נסיעה באוטובוס, תוכלו להגיע לגן העדן של האאוטלטים
השניים שאני הכי אהבתי הם מלך האריות (לא סתם המחזה הזה רץ כבר עשרים שנה… הוא ישאיר אתכם עם פה פעור) ו- book of mormon שאליו הגעתי קצת סקפטית אבל כל כך הרבה חברים המליצו שאמרתי שאנסה. הופתעתי לטובה בענק וצחקתי לכל אורך ההצגה. אם כבר ראיתם את שניהם אז גם צ'ארלי בממלכת השוקולד מרשים מבחינה ויזואלית וכולל אפקטים מרהיבים על הבמה, אבל דווקא מ-wicked שזוכה לביקורת טובות די התאכזבתי. הפעם שכנעתי את אמא שלי ואחותי לצפות באלאדין. האמת שלא הייתי צריכה לשכנע אותן יותר מדי…
דיסני יודעים מה הם עושים כפי שראינו במחזמר של מלך האריות ותמיד נחמד לדעת את המילים לכל השירים ולהצטרף לנאמברים. מחוץ לאולם פרינס אדוארד חיכתה המנורה של הג'יני שגרמה לפקק בכניסה עקב כל הסלפי של העוברים והשבים (כן גם אני לא התאפקתי) ובלובי של האולם יכולתם גם לקנות אחת לעצמכם (כאן אמא שלי לא התאפקה).
התיישבנו במקומות שלנו והמתנו בסבלנות שהשטיח הפרסי ששימש כפרגוד יפתח. ואז הקסם התחיל. אלאדין, יסמין, ג'אפר והג'יני בהופעת משחק ושירה משובחת הלהיבו את הקהל וגרמו לו לפנטז על שטיח מעופף שחבל שאי אפשר היה לקנות במרצ'נדייז שהיו בלובי, עשרות רקדנים בתלבושות מסורתיות ומנצנצות וארט ברמה גבוהה ביותר, במיוחד בסצינה של המערה מלאת האוצרות. נהננו מאוד, ובכל זאת הסכמנו פה אחד במהלך הדרך למלון שמלך האריות מנצח. כל האזור של התיאטראות מלא בברים ובתי קפה שבסיום ההצגות מלאים באנשים שבאו לבלות וכדאי לעשות שם סיבוב.
המחזות מציגים מדי ערב כך שאם תזמינו מראש אין סיבה שלא תשיגו כרטיסים במקומות טובים. נכון, הם קצת יותר יקרים מאשר הכרטיסים בשורות האחרונות אבל מדובר בחווית צפייה שונה לחלוטין. מנסיון.
עוד קניות
חוץ מהרשתות הקבועות שתראו לאורך הרחובות אוקספורד וריג'נט, כדאי להיכנס לבתי כלבו וחנויות שעדיין לא עשו עלייה לישראל, למשל:
ליברטי במבנה עתיק ויפה, סמוך לריג'נט, נמצא הסוג של כלבו הזה שבכל קומה שלו יש מחלקות לפי נושאים. מכיוון שאגף הביגוד וההנעלה הוא בעיקר יוקרה, התמקדתי במחלקת אביזרי הנייר המעולה ובקומה של הרהיטים והאביזרים לבית שממנה שאבתי השראה לדירה בתל אביב.
הרודס אם כבר השראה, הכלבו היוקרתי הזה מכיל בתוכו חנויות למותגי העל שנראות כמו חנויות ממתקים נוצצות. הכי התרשמתי מקולקציית התיקים המעוטרים של ולנטינו, הצבעוניות של ג'וצי וקולקציית אגדות דיסני של דול'צה וגבאנה. לא אתנגד לתיק הכרכרה של סינדרלה.
החנות של דיסני לא ברור איך עדיין לא נפתח סניף של החנויות האלה בישראל, אבל אם מקודם "הסתפקתי" בתיק הכרכרה, כאן קיבלתי את הכרכרה בכבודה ובעצמה באמצע החנות. מרוב מבחר של בובות, צעצועים, תחפושות וקישוטים, אחותי לא ידעה מה לבחור לשני האחיינים החמודים שלי וזה עוד לפני השאלה של איך מכניסים את הכל למזוודה.
המליס ה-חנות לילדים שמתפרשת על פני מספר קומות ונראית כמו פנטזיה של ילד שהתגשמה. בובות ענק, לגו של משפחת המלוכה, שומרי הממלכה שמקבלים אותך בכניסה עם בועות סבון וגאדג'טים, עמדה לוופל בלגי וקומה עליונה עם בר ממתקים שמכינים לך סוכריות על פי הזמנה אישית.
קומת הממתקים של המליס
פריימרק פריימרק זאת הסיבה שבגללה מגיעים עם מזוודה חצי ריקה. בגדים, אביזרים, כלי בית, מחלקת ילדים, נעליים, יש שם הכל ובמחיר שגורם לך לתהות איך היה להם שווה לייצר את הדברים.
other stories & בגדים ואקססוריז איכותיים שיישארו אתכם לכמה שנים לפחות. בגדים קלאסיים עם טוויסט ולאו דווקא טרנדים עונתיים.
urban outfitters רשמית מדובר ברשת שהעיקר שלה הוא בגדים אבל אני דווקא נמשכת למחלקת הצילום (בחלק מהסניפים יש תא צילום שאפשר להדפיס בו תמונות מהאינסטגרם) ולמחלקת ה'שטויות' לבית שכוללת פריטים הזויים וחמודים שיכולים לשמש כמתנה לחברה טובה או לעצמכן.
תגובות