סה שיק?
סה שיק?
מחשבותיי על אמילי בפריז.
נתחיל בעובדה שאף אחד (או אחת יותר נכון) לא צופה בסדרה אמילי בפריז בשביל הדיאלוגים העמוקים. כבר בעונה הראשונה הבנו שמדובר בממתק טלוויזיוני שעיקר ההנאה ממנו הוא האסקפיזם לרחובות הפריזאים היפים, קאסט של שחקנים חתיכים, התנשאות על הסטייל האקלקטי של אמילי הדמות הראשית והתפעלות מהשיק הצרפתי של סילבי הבוסית.
אחרי שהעונה הסתיימה בלילה לוהט בין אמילי לשף שכן גבריאלי הסקסי- חיכיתי לראות מה יקרה איתם בעונה החדשה. ספוילרלא יותר מדי… נהיה סוג של משולש (לא מנאז׳ א-טרואה) בין אמילי, גבריאל וקמיל ובהמשך גבר חדש שנכנס לחייה אבל מה שבעיקר בולט בעונה השנייה זאת המלתחה של אמילי שמגיעה לשיאים חדשים של חוסר סטייל עד לכאב עיניים של ממש וחוסר יכולת להתרכז בסצינה מהותית כשפפיון ורוד מכסה את כל הפריים.
בגדול, יש הרבה קווי עלילה שלא מסתדרים כמו ההתנהלות של משרד הפרסום, חשבון האינסטגרם של אמילי שהולך ומטפס למרות שמי שמבין בתחום רואה שאין שם עבודת סושיאל מדיה אמיתית, זמן מסך מוגזם לקריירת השירה של מינדי והרשימה עוד ארוכה אבל בשורה התחתונה עשיתי בינג׳ ביומיים והיה לי כיף! נהנתי מהנוף, מהדמויות המשרדיות שתופסות העונה יותר נפח, מהלוקים של קמיל וסילבי ובכלל, לשים את עומס היומיום שלי בצד ולשקוע בגילטי פלז׳ר. אני מוכנה לעונה שלישית.
יש גם בונוס- קבלו המלצות שלי לאאוטפיטים בסגנון של אמילי בפריז, רק יותר בסטייל 🙂
תגובות