כל אחת צריכה להכיר את מבנה גופה, ולדעת היטב מה מחמיא לה ומה פחות- זה כבר ברור בלי קשר לצילום.  אחד מהטריקים שעובדים מושלם עבורי (וכמעט על כולם)- זה המכנסיים הגבוהים, שמחלקים את הגוף בצורה מחמיאה ומדגישים מותן. בכל פעם שאני לובשת מכנסיים גבוהים ומתאימה לכך טופ קצר, אנשים בטוחים שרזיתי בטירוף, ואני מבטיחה לכם שלא נעשה כל שינוי מיום לפני, חוץ מהעובדה שהדגשתי את החלק הכי חטוב בגופי ולמזלי שרירי בטן עליונים הצלחתי להשיג בעבודה קשה, לעומת הרגע בזמן אימון למשל, שהמכנסיים יורדים מתחת לקו המותן ונחשפת האמת המרה והבטן הרכה. וככה מאוד קל לזייף גם ירידה וחיטוב מטורפים בתמונות של "לפני" ו"אחרי", כשבסך הכל המאמנים דאגו לצלם אתכם תמונה אחת עם המכנסיים מתחת לקו המותן, ובתמונה שאחרי המכנסיים חזרו לאזור המחמיא והם בעצם מה שעשו את כל העבודה.

בכלל הימים בהם הלכנו להתאמן בחולצה גזורה וטייץ מיוזע עברו חלפו להם מהעולם, משתי סיבות-
1. הכל עולה לאינסטגרם. דה.
2. זה לא רק "בריא ונושם" אלא גם מחמיא יותר.

פעם אנשים חשבו שאם הן ילבשו טוניקה רחבה, או ישימו איזה בד על האגן- ככה האיזורים הבעייתים יטושטשו והם ייראו חטובים יותר. אבל האמת היא שדווקא הבגדים הצמודים, במידה הנכונה כמובן יכולים להחמיא הרבה יותר.

כשאתם מבקשים מזר ברחוב לצלם אתכם (או מחבר שאין לו כוח)- הוא חושב שמספיק ללחוץ על כפתור המצלמה והמשימה בוצעה. אבל הקומפוזיציה היא עניין חשוב, תבחינו איפה נופל האור, תבחינו מה מחמיא לכם מבחינת הזווית, להיות קרובים למצלמה, רחוקים, צילום של כל הגוף או רק חצי? ובידקו את מיקומכם בהתאם לפריים, שלא תראו גדולים מידי או קטנים מידי. ולא התשובה של "את יכולה לגזור את התמונה" לא מתקבלת, כי זה לא עניין של גודל התמונה, אלא עניין הפרופורציה.

שימו לב לתמונה שלי- ביקשתי מחברה טובה לצלם, אני ניגשת למיקום וחשה עצמי ספורטס אילוסטרייטד, מגיעה לראות מה יצא וחושכות עיניי. חלק מהאשמה הייתה בצילום ובכיוון הפריים והרבה היה בי, בזווית הלא נכונה שהחזקתי את הגוף, ובחוסר ה"ברבי טו"- (פניני החוכמה של טיירה בנקס שלימדה את הדוגמניות ליצור אשליה של נעלי עקב – כשהן עומדות על קצות האצבעות, על מנת להאריך את הרגל). חוץ מזה, אני אישית לא אוהבת את הזרוע שלי, אז אני משתדלת להרחיק אותה מהגוף וליצור אשליה ארוכה וצרה יותר והמשחק של האור וצל יצר מראה צר יותר, והתקבלה תמונה אחרת לגמרי בהבדל של פחות משתי שניות נטולת פוטושופ או צוות מקצועי.

מכירות את המושג "בד הייר דיי", אז בדיוק כמו שהשיער יכול לקום ליום רע, ככה בדיוק יכול לקרות לפנים ולגוף שלנו. גם אם לא ירדתן על עוגה שלמה, עדיין יש ימים שהגוף עייף וכבד יותר, הבטן נפוחה והמראה הכללי פשוט לא זוהר. אז מה? לכולן יש ימים כאלה, הם פשוט לא עולים לאינסטגרם ואז אתן מרגישות כאילו אתן עוף מוזר בעולם. אתן לא.

רוצות טיפ לדעת איך עובר על מישהי "מושלמת" יום רע? כשהיא מעלה פוסט tbt מושלם, בלי הצדקה של פרסום או אדם ספציפי, אלא סתם בשביל הלייקים- סימן שהיא כנראה לא מרגישה טוב עם עצמה, היא לא מרגישה בנוח להצטלם היום, והיא משתמשת בתמונה ישנה ואהובה להביא לה לייקים ולהרים לה את מצב הרוח.

כן, אין מה לעשות למרות שאתן מקפידות על תזונה ושינה, ובגדול נראות אותו דבר, הגוף שלנו לא קם תמיד אותו הדבר. אתן יכולות להיות נפוחות מאוכל שאכלתן, (לא באמת עולים 2 ק"ג בארוחה אחת, פשוט הגוף מגיב) ממחסור במים (לכן באמת חשוב לשתות מלא!) או מלהיות במקום נטול חמצן (כן המטוס מנפח!), וכמובן ימי האופל של המחזור- אז אל תשנאו את עצמכן, תקבלו את הגוף שלכן בהבנה, ותבינו שמחר בבוקר הכל כבר יסתדר.

ככה שגם אם חשבתן שכל הבלוגריות מעלות תמונה אחת שהיה להן קל לצלם והיא נראית טבעית ונונשלנטית, תהיו בטוחות שמאחוריה יש עשרות אם לא מאות הקלקות, שינויי פוזיציה וחשיבה קפדנית על כל דבר בפריים. תאמינו לי לפעמים עדיף פחות לייקים ופשוט לחייך וליהנות תוך כדי תמונה.