את הסיור שלנו בעיר הערבית הגדולה במדינה אנחנו מתחילים באזור העיר העתיקה. מה שהיה בעבר מתחם מלא חיים, הפך לאוסף חנויות שמשוועות למטיילים. כבר תקופה ארוכה שבעלי העסקים במקום מנסים להחיות את השוק. הסמטאות ריקות מתיירים, המסעדות העתיקות והיפות ממתינות לסועדים שיגיעו ויגלו את העיר.
השוק הוא הלב הפועם של העיר העתיקה ולמרבה ההפתעה יש לא מעט בתי עסק שסגורים. גם אלו שנותרו פתוחים מצמצמים את הפעילות בגלל היעדר תיירות. התפאורה בעיר מדהימה, הכול צבעוני, הדוכנים מזמינים, המבנים עתיקים ומיוחדים, רק דבר אחד חסר- מטיילים. נצרת יפהפייה ויש לה המון מה להציע. אל תוותרו על ביקור. ואם אתם מגיעים למקום אל תשכחו לרכוש פריט או שניים, הסוחרים צמאים לתנועה של תיירים וכל קליינט מתקבל כאן בברכה.
אז קבלו כמה מקומות שחובה לנעוץ כשאתם מתכננים סיור בעיר העתיקה בנצרת.

תחנה ראשונה, קפה אבו סלאם שנמצא גם הוא בעיר העתיקה. מדובר במבנה בן למעלה מארבע מאות שנים השייך לאיסאם, דור שלישי לבעלי המקום. עד קום המדינה המבנה שימש כ-בר ואז הפך לקפה מסעדה שמתהדר בתואר בית הקפה העתיק בארץ. אם אתם קופצים לקפה, אל תשכחו לבקש מאיסאם לטעום ממשקה הבית, מי קינמון מתקתקים עם אגוזים טחונים לצד כיבוד קל. המקום שעובר מדור לדור פועל כבר למעלה ממאה שנים, ומי שמגיע הנה נהנה מאווירה מיוחדת שקצת מזכירה בית קפה בחו״ל. אני מקווה שאתם יודעים לשחק שש-בש כי בשנייה שתגיעו יוציאו לכם לוח משחק כדי שתיכנסו לאווירה.

מבית הקפה של אבו סלאם אנחנו ממשיכים לכנסיית הבשורה או בשמה הנוסף, כנסיית גבריאל הקדוש. זוהי כנסייה יוונית אורתודוקסית שממוקמת בעיר העתיקה מצפון לכיכר המעיין. על פי המסורת הנוצרית, ממש כאן התבשרו על הולדתו של ישו כשהמלאך גבריאל הופיע בשעה שמרים הבתולה שאבה מים מן הבאר ובישר לה כי הרתה ובעתיד היא תלד את בן האלוהים. מדובר באחת הכנסיות הקדושות והחשובות בעולם.

כבר כמעט שעה שלא נשנשנו משהו וזה בדיוק הזמן לקפוץ למוסד המוכר, אל באבור. כשנכנסים למבנה העתיק האף מתמלא בניחוחות מיוחדים של תבלינים שנטחנים במקום. באבור פירושו קיטור, בעבר השתמשו כאן במטחנה שעבדה על קיטור, כיום אותה המכונה מוצגת לראווה, זכר לימים בהם חקלאי האזור הגיעו כדי לטחון במקום את מרכולתם. עד היום משמש אל באבור מוקד עליה לרגל, כאן ניתן לרכוש תבלינים טריים, ממתקים, גרעינים ועוד. אגב המקום בנוי חדרים חדרים ויש אפילו דלת סודית.

השעה היא שעת צהריים והבטן מתחילה לקרקר. התחנה הבאה, ארוחת צהריים באוורה, מסעדה יוונית באווירה ים תיכונית, הממוקמת סמוך לכיכר המעיין. כאן לא תמצאו אוכל ערבי, כאן מגישים מנות יווניות קלאסיות לצד שוטים של אוזו להשלמת האווירה. המקום מרגיש כמו טברנה יוונית בלב העיר העתיקה. ואם נשאר לכם מקום למשהו מתוק נוסף אל תפספסו את סומסומיית נצרת ואת ממתקי מחרום שנמצאים סמוך למסעדה.

לא הרחק מכיכר המעיין נמצא בית פאוזי עזר, מוסד מוכר שהיה שייך למשפחה ערבית עשירה מאוד. שיתוף פעולה של בני המשפחה עם מעוז יינון, מטייל יהודי שראה את הפוטנציאל של המבנה העות'מאני המיוחד הוביל לשיפוץ נרחב של המקום. כיום מדובר בהוסטל שמארח מטיילים מהארץ ומהעולם. זהו מבנה יפהפה שמשמש עליה לרגל לא רק עבור אורחי המקום אלא גם עבור מטיילים רבים שמגיעים כדי להתרשם מקירות ההוסטל העתיק.

ועכשיו, מנוחה. אחרי יום גדוש באתרים מיוחדים וקולינריה אנחנו מגיעים אל מלון גולדן קראון בהר הקפיצה. המלון השיק החודש מתחם ספא חדש עם נוף בלתי רגיל לעמק. מהבריכה המחוממת ניתן לצאת אל המרפסת הגדולה שמשקיפה גם היא אל נוף שכל כולו ירוק. התפאורה הטבעית פשוט מהממת. הכול מסביב פורח ומזג האוויר נפלא בתקופה הזאת. בחדרי הגן המרווחים תמצאו יציאה למרפסת וגולת הכותרת היא השקיעה המטורפת. צמד כיסאות כחולים משלים את האווירה ומאפשר רגיעה לעת ערב.
במלון מגוון רחב של סוגי חדרים ומלבד חדרי הסטנדרט ניתן למצוא גם סוויטות משפחתיות מרווחות שכוללות חדר שינה וסלון ואם בא לכם ממש להירגע, בריכת הספא מחוממת וגם משם מתקבל נוף מרהיב.

אם הנוף מגינת החדר לא הספיק לכם, אתם יותר ממוזמנים לקפוץ אל התצפית של הר הקפיצה שנמצא סמוך למלון. זוהי אחת התצפיות היפות באיזור. בשנת 2009 הגיע אל ההר האפיפיור בנדיקטוס ה 16 וערך מיסה המונית. לכבוד הגעתו נבנה על ההר אמפי שיועד לארבעים אלף איש שהגיעו לצפות במיסה ההמונית. זוהי ללא ספק נקודת עצירה שהיא בגדר חובה.

שני בן יעיש שמוראק, אימא, מגישה, עורכת תוכן, יוצרת תוכן, כתבת נדל"ן וצרכנות בארץ ובעולם.
אשמח לענות לכם על שאלות כאן ובדף האינסטגרם שלי.
עוד המלצות תיירות ניתן למצוא בעמוד האינסטגרם שלי: shonbenyaish@