בחרנו במלון שממוקם ממש על רחוב אוקספורד וצמוד ל- under ground כדי שיהיה לנו נוח להגיע ממקום למקום. ההעדפה שלי בדרך כלל זה מלון שלאו דווקא חייב להיות מפואר אבל כן חשוב שיהיה במיקום טוב, על פני מלון חמישה כוכבים מהמם שנמצא רחוק מהאקשן. היום הזה התחיל מתוק ונגמר קצת חמוץ…יצאנו מהמלון היישר אל השמש השקרנית וכעבור הליכה של כמה דקות הגענו לרחוב ריג'נט, רחוב שופע בחנויות ומותגים ופחות עמוס מרחוב אוקספורד (רחוב הקניות המרכזי). הביקור שלנו היה בסוף השבוע של הבלאק פריידי (במקרה אני נשבעת!) ובכל החנויות היו הנחות יפות של 20%-30%. בתחילתו של רחוב ריג׳נט יש סניף של other stories & שזאת רשת של בגדים ואקססוריז שאני מאוד אוהבת (יש גם סניף באוקספורד), ובהמשך החנות המלי'ס– חנות ילדים קסומה שכיף להיכנס אליה גם בתור מבוגר, סניף מוצלח של רשת אנטרופולוג׳י, סנדרו, קייט ספייד ועוד ועוד.

הרחוב לא מאוד ארוך ואפשר לסיים את השופינג בכמה שעות תוך שילוב של המדרחוב carnaby שכולל חנויות בוטיק שוות כמו למשל זאת של נסטי גל, סקיני דיפ (שם קניתי את מעיל הפרווה הורוד עם כיסי הלבבות שתראו בהמשך התמונות) ומלא רשתות איפור. כל הרחובות בתקופה הזו של השנה לפני חג המולד מקושטים במנורות מנצנצות וצבעוניות ועצי אשוח ענקיים שנותנים אווירה חגיגית ומשמחת.

היעד הבא היה גלידריית מילק טריין המפורסמת שקרובה לקובנט גרדן וידועה בזכות השילוב הקטלני של גלידה וצמר גפן מתוק. בדרך לגלידרייה עברנו בכיכר לייסטר שלבשה חג ופתחה דוכנים עם מתנות, משקאות חמים ומאכלים טעימים. זה היה מפתה ובכל זאת הצלחנו להתאפק כי ידענו שאוטוטו אנחנו מגיעות לגלידרייה. חייבת לציין שמבחינת מראה הגלידרייה פחות פוטוגנית ממה שציפיתי וקל לפספס אותה, אבל הגלידה עצמה נראית כמו חלום של דובון אכפת לי ומי שאוהב הפצצת סוכר היא בול בשבילו. יש שלוש אופציות לבחירה: וניל, שוקו וגלידת תה ירוק (שאני אישית פחות אוהבת מסתבר) ועליהן אפשר לבחור שלל תוספות מתוקות. חצי דקה אחרי שקניתי את הגלידה היא נפלה לי על הרצפה איזה בושות… אבל המוכר הנחמד מיהר להכין לי אחת חדשה.

עם הרעלת סוכר ושיר בלב המשכנו למקום שסיקרן אותי במיוחד: ווינטר וונדרלנד. הוונדרלנד הוא סוג של לונה פארק שמוקם בהייד פארק, עצום בגודלו ומלא במתקנים, דוכנים, משחקים והפתעות שנפתח בכל שנה בסוף נובמבר לכבוד הכריסטמס. וואו!! כמה שנהנינו!!! קודם כל הוא מרשים ביופיו ובשטח עליו הוא מתפרש.. איך שנכנסים (אנחנו נכנסנו מכיוון המארבל ארץ') רואים את הגלגל הענק והביתנים המנצנצים ומרגישים שהגעתם לפסטיבל מהאגדות.

אנחנו הגענו בשעה יחסית לא עמוסה שאני ממש ממליצה עליה: 15:00. השקיעה בלונדון בזמן הזה של השנה היא בסביבות ארבע כך שבדיוק נהנינו מאור הדמדומים, טמפרטורה יחסית סבירה וכניסה למתחם בלי תור, כשיצאנו משם בסביבות 17:30 כבר השתרך תור ארוך. גם אנשים שלא אוהבים לעלות על מתקנים ימצאו הנאה מהמקום שכולל גם אגף בווארי (עם אוכל, בירות ומוזיקה) וכמובן מלא ממתקים. שווה.

החנויות ברחוב אוקספורד פתוחות עד מאוחר ותכננו לסיים את היום בפריימארק שנמצא במרחק של כמה עשרות מטרים מהווינטר וונדרלנד, אבל בדרכנו לשם פגשנו באישה שמיהרה להזהיר אותנו שקרה משהו ברחוב ושאנשים בורחים. מספר שניות לאחר מכן ונחיל של אנשים רץ לכיווננו תוך כדי צעקות שצריך למצוא מחסה. נכנסנו מהר ללובי של אחד הבניינים יחד עם חבורה של כ-20 אנשים ושאלנו אותם מה קרה?! "שמענו יריות והדיבור הוא על מחבל ברכבת התחתית". חלק מהאנשים התחילו לבכות בהיסטריה והתקבלו דיווחים על אירוע מתמשך. סיטואציה מאוד לא נעימה שהרגישה סוריאליסטית במיוחד לעומת עולם האגדות והאופוריה שיצאנו ממנה רק לפני רגע. הפאניקה נמשכה בערך כשעה עד שיצאה ההודעה שלא מדובר באירוע בטחוני ובעצם לא בטוח שמדובר באירוע בכלל… בקיצור עד היום לא ברור מה בדיוק קרה שם. מה שכן ברור הוא שרחוב אוקספורד נחסם באותו ערב ולא יכולנו לחזור למלון אז מצאנו את עצמינו (בעצתו של הדורמן בלובי) במתחם שנקרא שפרד'ס מרקט, מתחם פופולרי במיוחד עבור המקומיים שנוהגים לבלות שם בברים מדי ערב. אנחנו התיישבנו והעברנו את הזמן במסעדה פולנית-מקסיקנית עם מנה של ורניקס ושל בוריטו. שילוב שלא חשבתי שאוכל בחיים אבל ללא ספק זה לא היה החלק המוזר ביותר של אותו היום…