YardenXLondon²

YardenXLondon²

כל החוויות וההמלצות מהטיול שלי ללונדון.

אתחיל בנתון, אני לא ממש בן אדם ספונטני ורוב החופשות שלי מתוכננות לפרטי פרטים לפחות חודש לפני, וזאת תכונה שירשתי מאמא שלי 🙂 איכשהו הפעם מצאנו את עצמנו מזמינות כרטיסים ללונדון שבוע לפני המועד, בלי מסלול מוגדר ועם תקווה שמזג האוויר האנגלי יהיה טוב אלינו בסוף נובמבר.

לונדון היא היעד הקבוע שלנו ומלבד פעם אחת שגיוונו לניו יורק, היא תמיד בעדיפות ראשונה. השנה לרגע התלבטנו אם לטוס לוורשה במקום, אבל קיבלנו ביקורות מעורבות מאנשים שטסו לשם ולכן הוחלט ללכת על בטוח (ספונטניות לרגע אבל עדיין לא מקוריות). על פי התחזית הטמפרטורות הצפויות היו בין 4-10 מעלות אבל ללא גשם- כלומר קור מקפיא אבל עדיין אפשר להסתובב חופשי בלי מטריה. עם הקור אפשר להתמודד בעיר שחלק גדול מהכיף שלה הוא ללכת ברגל, כשיורד גשם לעומת זאת…הוא דיי משבש את התוכנית. כאמור, המזל שיחק לנו ופגשנו בלונדון שמשית מתמיד + סוף סוף סיבה לשימוש נאה במעילי הפרווה הסינתטית.

הטיול הזה הגיע אחרי תקופה עמוסה והחלטנו על מסלולים קלילים וכיפים שמלווים בקניות, אתרים ובתי קפה מגניבים. מי שמחפש המלצות על מוזיאונים ותערוכות אז צר לי לאכזב שהם לא היו חלק מהתוכנית שלנו הפעם, אבל אתם יכולים לקרוא את הכתבה על החופשה הקודמת שלי בלונדון שהייתה מלאה בחוויות תרבותיות, ביקור בטירה, בתערוכה והצגה.

וזאת הייתה התוכנית לארבעת הימים שלנו בלונדון:

היום הראשון

בחרנו במלון שממוקם ממש על רחוב אוקספורד וצמוד ל- under ground כדי שיהיה לנו נוח להגיע ממקום למקום. ההעדפה שלי בדרך כלל זה מלון שלאו דווקא חייב להיות מפואר אבל כן חשוב שיהיה במיקום טוב, על פני מלון חמישה כוכבים מהמם שנמצא רחוק מהאקשן. היום הזה התחיל מתוק ונגמר קצת חמוץ…יצאנו מהמלון היישר אל השמש השקרנית וכעבור הליכה של כמה דקות הגענו לרחוב ריג'נט, רחוב שופע בחנויות ומותגים ופחות עמוס מרחוב אוקספורד (רחוב הקניות המרכזי). הביקור שלנו היה בסוף השבוע של הבלאק פריידי (במקרה אני נשבעת!) ובכל החנויות היו הנחות יפות של 20%-30%. בתחילתו של רחוב ריג׳נט יש סניף של other stories & שזאת רשת של בגדים ואקססוריז שאני מאוד אוהבת (יש גם סניף באוקספורד), ובהמשך החנות המלי'ס– חנות ילדים קסומה שכיף להיכנס אליה גם בתור מבוגר, סניף מוצלח של רשת אנטרופולוג׳י, סנדרו, קייט ספייד ועוד ועוד.

הרחוב לא מאוד ארוך ואפשר לסיים את השופינג בכמה שעות תוך שילוב של המדרחוב carnaby שכולל חנויות בוטיק שוות כמו למשל זאת של נסטי גל, סקיני דיפ (שם קניתי את מעיל הפרווה הורוד עם כיסי הלבבות שתראו בהמשך התמונות) ומלא רשתות איפור. כל הרחובות בתקופה הזו של השנה לפני חג המולד מקושטים במנורות מנצנצות וצבעוניות ועצי אשוח ענקיים שנותנים אווירה חגיגית ומשמחת.

היעד הבא היה גלידריית מילק טריין המפורסמת שקרובה לקובנט גרדן וידועה בזכות השילוב הקטלני של גלידה וצמר גפן מתוק. בדרך לגלידרייה עברנו בכיכר לייסטר שלבשה חג ופתחה דוכנים עם מתנות, משקאות חמים ומאכלים טעימים. זה היה מפתה ובכל זאת הצלחנו להתאפק כי ידענו שאוטוטו אנחנו מגיעות לגלידרייה. חייבת לציין שמבחינת מראה הגלידרייה פחות פוטוגנית ממה שציפיתי וקל לפספס אותה, אבל הגלידה עצמה נראית כמו חלום של דובון אכפת לי ומי שאוהב הפצצת סוכר היא בול בשבילו. יש שלוש אופציות לבחירה: וניל, שוקו וגלידת תה ירוק (שאני אישית פחות אוהבת מסתבר) ועליהן אפשר לבחור שלל תוספות מתוקות. חצי דקה אחרי שקניתי את הגלידה היא נפלה לי על הרצפה 😅 איזה בושות… אבל המוכר הנחמד מיהר להכין לי אחת חדשה.

בגלידריית מילק טריין – לפני שהגלידה נפלה…

ווינטר וונדרלנד והבאבל וופל שלנו

עם הרעלת סוכר ושיר בלב המשכנו למקום שסיקרן אותי במיוחד: ווינטר וונדרלנד. הוונדרלנד הוא סוג של לונה פארק שמוקם בהייד פארק, עצום בגודלו ומלא במתקנים, דוכנים, משחקים והפתעות שנפתח בכל שנה בסוף נובמבר לכבוד הכריסטמס. וואו!! כמה שנהנינו!!! קודם כל הוא מרשים ביופיו ובשטח עליו הוא מתפרש.. איך שנכנסים (אנחנו נכנסנו מכיוון המארבל ארץ') רואים את הגלגל הענק והביתנים המנצנצים ומרגישים שהגעתם לפסטיבל מהאגדות.

אנחנו הגענו בשעה יחסית לא עמוסה שאני ממש ממליצה עליה: 15:00. השקיעה בלונדון בזמן הזה של השנה היא בסביבות ארבע כך שבדיוק נהנינו מאור הדמדומים, טמפרטורה יחסית סבירה וכניסה למתחם בלי תור, כשיצאנו משם בסביבות 17:30 כבר השתרך תור ארוך. גם אנשים שלא אוהבים לעלות על מתקנים ימצאו הנאה מהמקום שכולל גם אגף בווארי (עם אוכל, בירות ומוזיקה) וכמובן מלא ממתקים. שווה.

החנויות ברחוב אוקספורד פתוחות עד מאוחר ותכננו לסיים את היום בפריימארק שנמצא במרחק של כמה עשרות מטרים מהווינטר וונדרלנד, אבל בדרכנו לשם פגשנו באישה שמיהרה להזהיר אותנו שקרה משהו ברחוב ושאנשים בורחים. מספר שניות לאחר מכן ונחיל של אנשים רץ לכיווננו תוך כדי צעקות שצריך למצוא מחסה. נכנסנו מהר ללובי של אחד הבניינים יחד עם חבורה של כ-20 אנשים ושאלנו אותם מה קרה?! "שמענו יריות והדיבור הוא על מחבל ברכבת התחתית". חלק מהאנשים התחילו לבכות בהיסטריה והתקבלו דיווחים על אירוע מתמשך. סיטואציה מאוד לא נעימה שהרגישה סוריאליסטית במיוחד לעומת עולם האגדות והאופוריה שיצאנו ממנה רק לפני רגע. הפאניקה נמשכה בערך כשעה עד שיצאה ההודעה שלא מדובר באירוע בטחוני ובעצם לא בטוח שמדובר באירוע בכלל… בקיצור עד היום לא ברור מה בדיוק קרה שם. מה שכן ברור הוא שרחוב אוקספורד נחסם באותו ערב ולא יכולנו לחזור למלון אז מצאנו את עצמינו (בעצתו של הדורמן בלובי) במתחם שנקרא שפרד'ס מרקט, מתחם פופולרי במיוחד עבור המקומיים שנוהגים לבלות שם בברים מדי ערב. אנחנו התיישבנו והעברנו את הזמן במסעדה פולנית-מקסיקנית עם מנה של ורניקס ושל בוריטו. שילוב שלא חשבתי שאוכל בחיים אבל ללא ספק זה לא היה החלק המוזר ביותר של אותו היום…

טיפ: המחזה המפורסם המילטון הגיע סוף סוף לממלכה! אנחנו פספסנו את הפתיחה בכמה ימים אבל עכשיו הוא כבר מציג אז מהרו להזמין כרטיסים מראש כי סביר להניח שיהיה מפוצץ בחודשים הקרובים.
נ.ב מי שלא ראה עדיין בוק אוף מורמונס – למה אתם מחכים?! שעתיים של צחוק עד שתכאב לכם הבטן.

היום השני

בוקר חדש ומלא אנרגיות. ארוחות הבוקר ברוב המלונות האנגליים הן לא בדיוק להיט אז החלטנו לנסות בית קפה שקראתי עליו בשם פגי פורשן ואם ברבי הייתה אישה אמיתית, כנראה שהיא הייתה הולכת לשתות קפה אצל פגי.

המיקום: שכונת צ׳לסי
העיצוב: ורוד עם עוד קצת ורוד
התפריט: עוגות, עוגיות, מקרונים וקאפקייקס ואפשר גם לקנות מזכרות הביתה.

בהיעדר מאכלים באגף המלוחים הזמנתי שוקו חם ועוגת תות ושמתי לב שכל מי שישב בבית הקפה צילם את השולחן וההזמנה שלו אז חפשו האשגטים בטוחה שתמצאו מיליון..

השולחן הפוטוגני אצל פגי

כדי להתחמם ולהתרשם הלכנו ברגל לרחוב הראשי של צ'לסי: חצינו את גשר צ'לסי, את הפארק היפה, את גשר אלברט והגענו ללב השכונה. חנויות קטנות ומקסימות, סניף של רשת טייגר הדנית שמציעה גאדג’טים ומתנות במחירים מגוחכים ושוק אוכל קטן ומושלם עם מאכלים מכל העולם שפועל בימי שבת (לא ידענו על קיומו והופתענו לטובה). כאן דווקא מצאנו אוכל אמיתי ולא רק אינסטגרני ואכלנו סמבוסקים צמחונים ואמא שלי עד עכשיו מתחרטת שלא קנתה את הקינוח האהוב עליה: קנולי. 

צהרי היום זה זמן טוב לשופינג וקפצנו לקניון ווסטפילד שמכיל את רוב הרשתות בחנויות גדולות ומרווחות ופתרון מעולה לימים שיורד גשם זלעפות. ביציאה מהקניון יש שורה של מסעדות כשהפייבוריטית עלינו הוא קרלוצ׳יוס האיטלקית. מרק פטריות, ריזוטו ירקות ולילה טוב.

טיפ: אחת החנויות הכי בסטייל שהייתי בהן בחיים נמצאת בצ'לסי: Alessandro Viluchi. אומנם כל צלחת של ויקטוריה בקהאם עולה 85 פאונד אבל אפשר גם לקבל השראה מסידור השולחן המטורף שעשו בחנות ואולי לרכוש ספל אספרסו קצר וקטן של קארל לאגרפלד.

היום השלישי

סקיי גארדן

כבר אמרתי שארוחת הבוקר במלונות האנגלים היא לא בדיוק מפנקת כמו ארוחת הבוקר הישראלית נכון?
סיבה טובה להתחיל את היום עם נוף משגע של כל העיר במסעדת סקיי גארדן
המסעדה מתפארת בצמחייה שמקיפה אותה (שאותי לא ממש הרשימה) אבל הנוף של הלונדון ברידג׳, גשר המילניום, וכנסיית סיינט פול כן. משם המשכנו ברבע שעה של הליכה לשוק ספיטפילד שכולל בגדים, וינטג׳, יצירות ואיך אפשר בלי המוטיב החוזר של הביקור הפעם…דוכני אוכל. השלל: חולצה של מעצבת מקומית וכובע קסקט.

שוק ספיטפילד

בתמונה מסתתר הכובע שרכשתי

התחנה הבאה: סיור בשכונת שורדיץ' הבוהמיינית והטרנדית. ציורי קיר וגרפיטי עצומים ומושקעים, שווקים במרתפים, מתחם הבוקס פארק המדובר (שמורכב ממכולות פח ישנות ששופצו והפכו למרכז אוכל ואופנה של חללים קטנים) ובאחת הסמטאות נתקלנו במעבר למתחם שנקרא nomadic community gardens שנפתח לפני שלוש שנים והרעיון שעומד מאחוריו הוא לקחת שטח שלא בשימוש ולהפוך אותו לחלל קהילתי מלא חיים שיעודד אנשים להשתמש בו זמנית וכך ניתן למצוא שם חלקי מכוניות, מיטות ורהיטים כאשר הכל צבוע ומרוסס בכל צבעי הקשת. מאוד מעניין ויזואלית.

 

זאת הפעם החמישית שלי בלונדון ובכל זאת עד כה לא זכיתי לראות את הביג בן כמו שצריך. לפני ארבע שנים התקרבנו לרדיוס שלו אבל היה כל כך קר שהתחבאנו בתא טלפון כדי להתחמם ועלינו על המונית הראשונה שעברה. ואם אתם חושבים שבביקור הזה הצלחתי… אז הייתה הצלחה חלקית. הגענו אליו במיוחד אבל לא קיבלנו את התזכיר שהוא בשיפוצים וכך צפינו בו מבעד לפיגומים. בקושי הצלחנו לקרוא את השעה, מלא תיירים, ועדיין יפה שם כל כך על גשר ווסטמיניסטר ונהר התמזה והרגשתי קצת בטיול בת מצווש מוצלח.

זה ביג בן שם מאחור בשיפוצים

השעון (לא ביג בן) צילצל 17:00. בדיוק הזמן לטקס התה המסורתי שאליו נרשמנו במלון שלנו (רדיסון בלו אדווארדין). הטקס כולל מספר שלבים:
1. בחירת התה.
2. סנדוויצ’ים קטנים וחתוכים ללא הקשה של הלחם במבחר טעמים.
3. סקונסים אנגליים בליווי חמאה וריבה.
4. פטיפורים מתוקים (עוגת תות, מרנג לימון וכו').

הטקס נגמר בסביבות השעה שבע והיינו כל כך תשושות שנרדמנו בתשע.

טיפ: הרכבת התחתית מאוד נוחה בלונדון ותחסוך לכם הרבה זמן וכסף. בנוסף, מומלץ ללכת ברגל כשמדובר במרחקים סבירים אז תזכרו להביא אתכם נעליים נוחות (כדי שלא יכאב לכם הגב בסוף היום).

היום הרביעי והאחרון

מהרגע שגילינו את כפר האאוטלטים bicester לפני כשלוש שנים, אין ביקור באנגליה בלי יום שמוקדש לכפר. ההסעה המאורגנת יוצאת מלונדון בשעה תשע וחצי ולאחר נסיעה של שעה ורבע מגיעים לכפר שנראה כמו כפר הדרדסים אבל בפועל הוא כפר המותגים. ג׳וצי, דיור, ולנטינו, סלין, קלואה, פורלה, קוואלי, סטלה מקארתני, ויויאן ווסטווד הם רק חלק קטן ממאות המותגים שיש בכפר (יש גם קצת מותגי ביניים כמו דיזל וליוויס). הקולקציות הן של שנה שעברה וההנחות גדולות מאוד ויכולות להגיע גם עד ל- 70% ואפילו 80% הנחה. כשמדובר בפריטים של אלפי שקלים זה מאוד משמעותי. בנוסף הכפר סופר ידידותי להסתובב בו וכולל מסעדות וגינות ירק מטופחות. ההסעה חזרה יוצאת בחמש ומניסיוננו הזמן הזה מספיק לסיים את הכפר ולשבת לאכול.

המעילים של אניה הינדמארך

התיקים של פנדי באאוטלט

שמלות של ולנטינו

טיפ: מומלץ להזמין מראש את הכרטיסים לכפר דרך אתר האינטרנט שלהם ואם הגעתם רעבים, ממש בכניסה למתחם יש מסעדה בשם Farmshop שם מגישים את העוגה האהובה עלי באנגליה: עוגת הספוג של ויקטוריה.

סיבוב קצר בכלבו סלפריג'ז על אוקספורד וארוחת הערב האחרונה שלנו לחופשה במסעדה אסייתית בשם צ'י קיט'שן (מול המלון שלנו). סושי מעולה, מרקי נודלס וקארי חריף וטעים. מה צריך יותר מזה? אולי וופל בלגי לקינוח שנמצא צמוד לתחנת הרכבת התחתית בונד ואת הריח המתוק המשכר שלו אפשר להריח מרחוק. בקיצור, הרבה מתוקים היו בטיול הזה.

זהו להפעם, מקווה שתיהנו בביקור הבא שלכם ומזל טוב לנסיך הארי ולשחקנית האהובה עלי מייגן מרקל מ"suits" שהכריזו על האירוסין שלהם במהלך הביקור שלנו.

נ.ב לא הספקתי לאכול במסעדת רוקה שקיבלתי עליה המלצות חמות, רשמתי לעצמי לנסיעה הבאה 🙂 וכאמור, המילטון.

מזכרת מהארי מישהו?

תגובות

Comments 2

  1. תודה רבה על הכתבה המקסימה, נהניתי לקרוא.
    שאלה בבקשה לגבי כפר המותגים/עודפים… אנחנו נוסעים בשבוע הבא – מידות??
    בתי ואני על מידות 46, האם יש טעם לנסוע לקניון המותגים העודפים שהמלצת עליו או שכמו מנסיוני רוב המותגים והמעצבים זה למידות ממש לא שלנו 🙂

    ובהזדמנות זו אני שמחה לברך אותך ולאחל לך שפע של שמחה, אהבה ובשורות טובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *