בבואנו לחפש יעד חופשה המתאים לתא המשפחתי החדש שלנו הכולל תינוק, באותם ימים בן שלושה חודשים, היה לנו חשוב שהיעד יהיה קרוב יחסית וישלב בין "בטן גב" לטיולי טבע.

לאחר שיטוט מהיר נחשפנו ליעד פחות מוכר לקהל הישראלי – מונטנגרו, מדינה צעירה, בת 13 שנים הגובלת בקרואטיה מצד אחד, אלבניה מהצד השני ושוכנת מול איטליה על חופי הים האדריאטי. מדובר במדינה קטנה, כ14,000 קמ"ר (כשני שליש ממדינת ישראל) עם מספר תושבים נמוך העומד על כ-600 אלף. מונטנגרו היא מדינה הררית, עשירה בטבע, בעלת חופים קסומים, אוכל טוב ואנשים פשוטים ונחמדים. האווירה היא כפרית ועממית וזה אינו יעד לשופינג או יוקרה.

הזמנו טיסה דרך ישראייר וחדר במלון בשם "Avala" בעיר החוף המרכזית בודווה למשך שבוע ימים, מבהירה מראש כי לדעתי עדיף ללון כמה ימים גם בצפון המדינה שנחשב למרהיב ביופיו, אנחנו העדפנו לפשט את הטיול משום שזו הייתה החופשה המשפחתית הראשונה שלנו עם תינוק.

לאחר טיסה בת שלוש שעות (טיסת החזור ארכה אף שעתיים וחצי!) התחלנו בהיכרות קצרה עם הסביבה הקרובה למלון שלנו. טיילנו בסמטאות הצרות של העיר העתיקה של בודווה, עלינו לתצפית יפה ממבנה עתיק השוכן במרכזה ומכיל גם מסעדה ואכלנו פיצה מעולה מדוכני הרחוב. ציירים חובבנים שהתמקמו להם בפינות הרחובות רק תרמו לאווירה הקסומה. פנייה קטנה ימינה מחוף הים של המלון הובילה אותנו לחוף נסתר ומרתק העטוף בהר בעל טקסטורה ייחודית, מומלץ לעצור שם לבירה או קוקטייל ולהמשיך לטייל ברגל לצד מי הטורקיז. 

לקראת היום השני של הטיול שכרנו רכב דרך המלון ויצאנו בשעות הבוקר לטיול המשלב בין מספר עיירות חוף הנמצאות סביב מפרץ קוטור. הנקודה הראשונה היא העיר קוטור, גם כאן מומלץ לסייר בסמטאות העיר העתיקה אשר מלאה בבתי קפה, מסעדות וחנויות (החנויות פחות מעניינות, כמו בכל מונטנגרו ). אחרי עצירת קפה ושוקו באחד מבתי הקפה הציוריים עלינו לטיול קצר על חומות העיר החושף נוף ירוק מדהים ומבנים עתיקים. משם המשכנו לנקודה הבאה, עיירת פראסט הרומטנית שדומה מאוד לאגם קומו המפורסם שבאיטליה. מחנים את הרכב בכניסה לטיילת והולכים ברגל שיכורים מריח היסמין שמופץ מכל עבר. ניתן לקחת שייט קצר לאי קרוב ובו מנזר (אנחנו ויתרנו). את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדת "סטארי מליני" מסעדת דגים שהיא בלוקיישן הכי מרגיע ופסטורלי שיש! אכלנו דג טרי שדגו אותו באותו הרגע מבריכת הדגים כאשר סביבנו המפגש של הנהר עם הים, הרים, עצים ופרחים. בסיום הארוחה חזרנו למלון משום שישבנו שם בכיף כמה שעות טובות ובחרנו לוותר על שאר העיירות, אך אם יש לכם עוד זמן וכוח אז העיירות הרצוג נובי וטיבט נחשבות בגדר חובה.

את היום השלישי התחלנו בעצירת תצפית על האי סבטי סטפן, אי מלאכותי ששוכן בו מלון יוקרה, עלות חדר ללידה כאלפיים אירו. משם נסענו לכפר סטארי בר הדרומי, ברחוב המרכזי ניתן למצוא בתי קפה וחנויות המוכרות תוצרת מקומית, האוירה האלבנית מורגשת ומעניקה רובד שונה ומעניין. במעלה הרחוב המרכזי נכנסנו (בתשלום סמלי) לאתר העיר הקדומה וההרוסה אשר גם ממנה, נחשתם נכון, הנוף פשוט עוצר נשימה. 

יום הטיול הרביעי הוקדש לאגם סקאדר, האגם הגדול ביותר במדינה, ששליש ממנו נמצא בשטחי אלבניה. שטנו בסירה וראינו מגוון צמחי מים וציפורים אבל הכי כיף היה פשוט לשבת במסעדה המשקיפה על האגם ולהתענג על פלטת גבינות מצוינת ויין המיוצר על ידי היקב של בעלי המסעדה ונחשב מהמובילים שבמדינה. לאחר מכן נסענו למפלי הניאגרה של מונטנגרו, פגשנו שם חבורת כבשים חביבה ואכלנו על גדות המפלים קינוח מעולה בשם "טרס לצ'ס". למרות שזו אחת מהנקודות היפות במדינה, אין עומס וניתן להצטלם בכיף ולטייל בשלווה ואפילו לעצור למרגלות המפלים ולנוח.

היום חמישי הוקדש לדוברובניק שבקרואטיה השכנה, שעתיים וחצי נסיעה והגענו לעיר העתיקה שבה צולמו סצינות נכבדות מתוך "משחקי הכס". העיר עמוסה בתיירים ולכן איבדה מעט מן האותנטיות שלה אך טיול על החומות (בעלות של 25 אירו לאדם) מומלץ ביותר! הגגות הכתומים מצד אחד, המים הנוצצים מצד שני וחצרות הבתים בין החומות יוצרים פסיפס מרתק.

את היום השישי בילינו בטיול חופים קצר ליד המלון (חוף  Jaz וחוף Becici), בבריכת המלון הנמצאת ממש על הים ובספא המפנק, כי נזכרנו שצריך גם לנוח בחופשה .

בבניית הטיול נעזרנו בשתי קבוצות פייסבוק מעולות "מונטנגרו פורום למטיילים" ו"מונטנגרו הפורום של אבי". 

מאת עדי פפירבלט, יועצת תקשורת.

עדי פפירבלט, יועצת תקשורת. חיה בתל אביב וחולמת על פריז. בת זוג של שרון ואמא של רפאל התינוק ולולה הפומריניאן השחורה. חובבת טיולים מושבעת, לא מוותרת על הזדמנות לאכול מאקרון טוב ולראות שקיעה יפה.