הסיפור מתחיל לפני חודש מהמפגש השגרתי שלי עם חברה טובה באחד הקניונים שאנחנו נוהגות לפקוד, מפגש שמתרחש לפחות פעם בשבועיים: אנחנו מסתובבות בין חנויות, רוכשות דברים שעושים לנו טוב על הלב וגם כאלה שפשוט צריכות ולסיום אנחנו אוהבות לשבת עם השלל שקנינו לקפה ומאפה בבית הקפה האהוב עלינו ולקשקש את עצמנו עד שמתעייפות. אז הסתובבנו בין החנויות מבסוטיות על החופש והשקט, עד פה הכל בסדר, עד ש... ביקשתי מהגברת להיכנס רגע לביוטיקייר כדי שאוכל לקנות ספוגית למריחת מייק-אפ שאני נוהגת לקנות שם.

אם מישהו לא מכיר או חדש בארץ; ביוטיקייר היא רשת איפור וקוסמטיקה לואו קוסט הדוגלת במכירת מוצרים 'מהיצרן לצרכן', קודם הגיע העיקום הקל בצדודית הפה של חברתי ואז המבטים שלה החלו לנדוד לצדדים ולבסוף השמיעה בקול את ההחלטה שלה ללכת ולהיכנס לחנות סמוכה בזמן שאני רוכשת את מה שאני צריכה מביוטיקייר. וזהו, לא יכולתי לשמור את העניין הזה יותר בבטן; הרתיעה שלה, או אם לומר בעדינות חוסר ההתעניינות שלה, מחנויות איפור לואו קוסט היתה ידועה לי כבר מבעבר אבל הגיעו מים עד נפש והחלטתי לפתוח את העניין מול הפרינצסה. אין לי שום עניין בלצטט לכם את כל דו השיח בינינו אבל אם לסכם: היא טענה שמדובר במוצרים לא איכותיים שנזרקים לפח לאחר שימוש בודד אחד וקינחה במשפט האלמותי והידוע 'מי שקונה בזול - משלם ביוקר'. אחרי דברים אלו ואחרי שנעלמה לה במהרה בין מדפי החנות הסמוכה החלטתי לצאת למבצע שהמטרה שלו הייתה לבדוק אחת ולתמיד אם האמרה הזו 'מי שקונה בזול- משלם ביוקר' נכונה או לא ולסגור את הנושא הלא פתור הזה בנינו.

אז נכנסתי לביוטיקייר והתחלתי לסקור את החנות ואת מוצריה ותפסו את עיני דווקא מקבץ לא מבוטל של פלטות צלליות, מדובר ב11 יחידות של פלטות המכילות רביעיות של צלליות המרכיבות יחד מראה איפור שלם. אז בגלל שלא היה לי הרבה זמן כי לא היה לי נעים שהפרינצסה תמתין לי הרבה זמן, בחרתי כמה פלטות שמשכו לי את העיניים ורכשתי אותן מבלי להתנסות בהן ומבלי לבדוק את האיכות שלהן, כי מה לא עושים בשביל המשימה החשובה?! ובגלל שאני אוהבת להשלים את הדברים שאני מתחילה דאגתי בהמשך השבוע להיכנס גם לסקארה ול'ואו לונדון', שיושבות גם הן תחת אותה קטגוריית לואו קוסט מקומיות, ורכשתי גם מהן פלטות צלליות לעיניים שתפסו לי את העין (משחק מילים לא משהו אה?!) כך שיכולתי להתחיל לשחק עם הפלטות ולבחון את האיכויות שלהן בהשוואה אחת לשנייה, ובהשוואה כללית יותר - בהשוואה לפלטות יוקרתיות יותר המוכרות בשוק.

אז לפני שאגש ואציין את התרשמות שלי מהפלטות שרכשתי והתנסיתי בהן בבית חשוב לי לעצור ולציין מספר דרכים באמצעותן תוכלו גם אתן להבחין ולהבדיל בין צלליות איכותיות לכאלה שפחות. אז שלושת החוקים (הלא כתובים) הבסיסיים שצריך לשים אליהם לב הם: הראשון - הצבע; בעודך ניצבת בחנות למול פלטת צלליות מומלץ לבצע סווטש' לצלליות ולוודא כי הצבע המוצג והנראה בפלטה תואם לזה המתקבל על העור, באם הצבע הינו שונה - תעברי לאופציות אחרות. החוק השני - המרקם; באם הצללית הנה במרקם חמאתי-קטיפתי זהו סימן לכך שהצללית איכותית למדי ובאם המרקם של הצללית הינו גרגירי או קשה ולא נעים למגע מדובר בצללית לא איכותית. והשלישי - הטשטוש; באם הצללית מטשטשת באופן אחיד אז הצללית איכותית ומנגד באם הצללית לא נמרחת באופן אחיד ונוצרים גושים או כתמים לא מחמיאים אז הצללית אינה איכותית ולא מומלץ לרכוש אותה. אז אחרי שעברתי על החוקים הבסיסיים שצריך לבדוק לפיהם את הצלליות לפני רכישתן אפשר לגשת לנושא המרכזי - בחינת פלטות הצלליות המדוברות.

אתחיל בפלטות הצלליות של ביוטיקייר - כשאני עומדת מול הפלטות ובוחנת את הנראות שלהן אני לא יכולה להתעלם מהמראה הפלסטיקי הזול של הפלטות עצמן, מדובר באריזת פלסטיק מהזולה שתדמיינו, שקופה עם הלוגו של החברה, הפתיחה של האריזות מעט מסורבלת ולא נוחה - צריך להפעיל כוח לא סביר בעת פתיחתן אבל אם לציין דבר אחד חיובי באריזה זה שאריזת הפלסטיק השקופה מאפשרת לראות את גווני הצלליות בקלות מבלי לפתוח את האריזה - דבר שאני מאוד אוהבת ומוצאת כפרקטי. אז אחרי שהתרשמתי מהנראות התחלתי לשחק עם הצלליות עצמן, בחנתי את המרקמים, בדקתי איך הגוון נראה על העור ולבסוף גם התאפרתי באמצעותן ויצרתי לוק איפור עיניים שלם.

 לגבי הגוונים של הפלטות השונות; הגוונים נבחרו לטעמי בקפידה תוך כדי חשיבה על נוחות מרבית ללקוח ועל יכולת ליצור לוק איפור שלם מפלטה יחידה - דבר שאני מאוד מעריכה, הפיגמנט של הצלליות השתנה בין הגוונים השונים אך רוב הצלליות היו בעלות פיגמנט מרשים למדי, האכזבה הגיעה דווקא בעת מריחת הצלליות על העור, הצלילות הפכו גושיות ונמרחו באופן לא אחיד ויצרו מעין כתמים לא שווים על העור, דבר שלבסוף הצלחתי לתקן בעזרת טשטושים עם מברשת איפור.

הפלטה השנייה בה התנסיתי הנה של חברת סקארה שמתהדרת בפרזנטורית המהממת אנה זק שמעלה קצת את הרף לציפיות ממה שמלאכת האיפור יכולה לחולל בנשים (סליחה! את ממש יפה כמו שאת! אמרתי לעצמי בלב...). רכשתי את פלטת האיפור Sunset Nudes המכילה 14 צלליות מאט ושימריות בגווני ניוד חמים-כגווני השקיעה. ממבט ראשון אריזת הקטיפה השחורה העניקה לפלטה מראה יוקרתי יחסית למחיר הנמוך שלה (59.90 ש"ח) ויחסית לשאר הפלטות המוזכרות כאן, גם בתוך הפלטה הצלליות מסודרות יפה, בחלקו הפנימי של המכסה יש מראה עובדה שיכולה להקל על מלאכת האיפור כשאת מחוץ לבית, ולצד הצלליות מונחת לה מברשת איפור דו צדדית לעיניים (אל תבנו עליה). אז ממבט ראשון הפלטה נראית מבטיחה למדי אך האם גם התכולה תפתיע לטובה?

אז לאחר ששיחקתי עם הצלליות ועשיתי לכולן סווטצ'ים קצת ירדה לי ההתלהבות; איכות הצלליות אכזבה אותי משום שהמרקם שלהן היה גרגירי למדי ומלאכת האיפור הייתה מאוד לא נוחה ומלכלכת בשל הנשורת הרבה והגוונים לא פיגמנטיים כפי שקיוויתי שיהיו. אז אולי חברתי הטובה הידועה גם כ'פרינצסה' צדקה? אולי באמת לא ניתן למצוא איכות בחנויות לואו קוסט? האם באמת המחיר הנמוך הוא מדד לאיכות מוצר האיפור? ובדיוק כשהרוח החלה לרדת מהמפרשים וכבר התחלתי לגבש לעצמי נאום תבוסה הגעתי לשתי פלטות הצלליות שרכשתי מ'ואו לונדון' חברה שנרכשה לאחרונה על ידי קבוצת טדי שגיא ועברה מהפך מטורף גם מבחינת נראות החנויות, נראות המוצרים והאיכויות שלהם.

אז מראה הפלטה עצמה לא הרים לי תקוות גדולות, הפלטה המכילה 10 צלליות גדולה מידי לטעמי ועשויה מפלסטיק מגושם בצבע ניוד, גם כשחיפשתי להבדיל בין הפלטות השונות הופתעתי לגלות שאין לפלטות שמות והן פשוט ממוספרות מ-01 עד 10, 11 עד 20 וכן הלאה. אולי זה ישמע קטנוני אך העובדה הזאת קצת ביאסה אותי כי עצם הקניית שם לפלטת צלליות ואף לצלליות עצמן מעניקה ללקוח חוויה ובעצם מקנה לפלטה אופי, בינינו - אני אוהבת שמשקיעים עלי מאלף ועד תו' ולא מ01 עד 10 אם הבנתם את הכוונה שלי. אבל אז הגיעו הסווטצי'ם וחברים - ואו ואו ואו! שיחקו אותה בענק 'ואו לונדון'. מרקם הצלליות קטיפתי וחמאתי בטירוף, מגע הצלליות נעים על העור והמריחה שלהן טובה ונוחה.

 עם שתי הפלטות ניתן לבצע איפור עיניים מלא גם ליום-יום וגם לערב ותקבלו תוצאה שלא תבייש מותגי יוקרה אחרים בשוק. מבחינת העמידות - כמובן שעמידות משתנה מאדם לאדם ומתבססת על סוג העור האינדיבידואלי שלו, עלי האיפור החזיק כל היום (8 שעות) ונראה מחמיא עד לרגע הסרתו בערב.

מסקנה? הופתעתי לטובה מרוב הצלליות, יחסית לתמחור הנמוך שלהן הן לא נופלות באיכותן מהרבה מותגי איפור מהפארם שנרכשים במחיר כפול ומעלה, אז בהחלט אין לשפוט את איכות המוצרים על פי המחיר שלהם או על סמך שם המותג, אני ממליצה פשוט לגשת למלאכת השופינג עם ראש פתוח ולתת הזדמנות גם למותגי הלואו קוסט וכמובן לעשות סווטצ'ים בחנויות טרם הרכישה ובכך לבחון את האיכות של הצלליות. והפרינצסה? יש לה יומולדת בקרוב, אני כבר יודעת מה להעניק לה למתנה.

דניאל אלוף, בת 34, אמא ל3 ילדים מתוקים.
כותבת שירה וחולמת על רומן בכורה.
נהנית מיופי ומאסתטיקה.
מתנחמת מאוכל טוב.

מוזמנים לעקוב וליצור עמי קשר: danielle_aluf@