גם לבגדים יש רגשות

גם לבגדים יש רגשות

צליל רייכמן עם מה שעובר עלינו בזמן קנייה.

בעיני - החוויה של קניות היא לא תמיד פשוטה. כאשר שאלתי חברות מה הקושי שלהן ואולי אפילו מה מוריד אותן בקניית בגדים (אונליין או פיזית בחנות) הן סיפרו לי על דברים יחסית טכניים (שגם אותם ננסה לפתור יחד!)- הג'ינס לא ארוך מספיק לגבוהות, הג'ינס יותר מידי נמוך לנמוכות, מידות לא זהות בין מותג, אין מידות גדולות ועוד.
אבל יש משהו שבעיני לא מדברים עליו מספיק - ההתמודדות הרגשית בקניית בגדים. פעם, היו ימים כאלה כיפים וחסרי דאגות שבהם הסתובבנו בקניונים בכיף, מדדנו בגדים, וקנינו קפה בלי שום בעיה. באותם ימים, כשהייתי בת 20 (ובראש שלי לא היו מחשבות על וירוס שאולי מצוי בתאי מדידה) עבדתי בחנות בגדים, הגיעה מישהי אחרי לידה לחנות בחיפוש אחר בגדים שיתאימו לה עכשיו, בחוסר רגישות הבאתי לה ישר כמה זוגות מכנסים במידה שחשבתי שתהיה לה טובה (במידה יותר גדולה ממה שהיא הייתה מורגלת) - קיצור של השתלשלות העניינים, זה נגמר בבכי וצעקות מצידה, שזו ממש לא המידה שלה ואיך אני מעיזה להניח משהו כזה, והיא הלכה. ככל שצברתי ניסיון בחנות (וצברתי) הבנתי כמה לפעמים כל אחת (וגם כל אחד) מגיעים עם מטען רגשי לתוך החוויה הזו של קניית בגדים - זה מאמת אותי עם המידות שלי, גזרות שנחשבות טרנדיות ולא בהכרח מתאימות לגוף שלי (אבל עדיין רצון לקחת חלק בטרנד), פגמים שאני רואה בגוף ועוד..
עד כדי כך - שיש כאלה שממש משתדלים שלא ללכת לקנות בגדים.
וגם, תנו לי לספר לכם - התאורה היא לא מחמיאה, הבגד לא נראה כמו שהוא נראה על הבובה, וזה באמת לפעמים לא פשוט להכלה. וגם קניות אונליין זה לא תמיד פשוט - יש כל כך הרבה מבחר, זה מציף- המידות לא תמיד ברורות, צריכים למדוד את ההיקפים, והטרנד של ה-os שזה בעצם s/m ולא נותן טווח מידות..
ואם זה לא מתאים? השלב של להחזיר את הבגדים גם יכול להיות מייאש.. לפעמים מתוך הרצון למצוא בגדים ולנסות טרנד חדש, אנחנו לא עוצרות לחשוב מה מתאים לנו, ומה יעשה לנו טוב. לדוגמא - אני סבלתי מאקנה שהתפרצה על הפנים בגיל מאוחר, גרתי בארה"ב - קניתי כל מוצר חדשני וניסיתי כל טיפול אפשרי, הוצאתי מאות דולרים, במקום לעצור ובאמת להבין מה העור שלי צריך - וברגע שבאמת מצאתי מה מדויק לו זה נרגע, ואני מרגישה שאותו דבר קורה עם בגדים.

אז ננסה אולי לראות מה יכול לעזור לנו:

נקודות שחשוב לזכור גם בקנייה פיזית וגם בקניות אונליין

להגיע עם רשימה: מה אתן באמת צריכות? מה חסר לכן? בדיוק כמו שלא תקנו עוד חבילת אורז אם כבר יש לכן אורז בבית. יש לכן אירועים בקרוב? אתן צריכות מכנסיים לעבודה? מהמם, תעשו רשימה. זה מוריד מתחושת ההצפה, אתן מגיעות ממוקדות ולא הולכות לאיבוד במבחר ומודדות הרבה דברים שהם אולי לא מדויקים לכן. לא לקנות דברים שאתן צריכות לעשות שינוי בגוף עבורם- לא לקנות ג'ינס ולהגיד "אני עוד ארד במשקל, אז אקח מידה פחות"- זה כבר יוצר משהו בלתי מושג בבגד, משהו שאולי מסמל לנו חוסר עמידה ביעד ואשמה ופריט שכנראה אף פעם לא נרגיש טוב בו- יש לי המון בגדים כאלה, וגם שכבר הספקתי לרדת במשקל (לפחות 3 שנים אחרי שרכשתי אותם) אני לא לובשת אותם. תזכרו- הבגדים שלנו אמורים לשרת אותנו- לא אנחנו אותם!
**אני אוסיף שלפעמים אנחנו קונים דברים וצריך לעשות להם תיקונים (לקצר את האורך וכו')- זה לא אותו דבר, ואם אתן באמת מאמינות שאתן תיקחו לתיקון- אז ברור שתקנו, לי פשוט יש כבר שנתיים וחצי וילונות מאיקאה שאני מחכה לקחת לתיקון 🙂 שאתן מודדות את הבגד, לפני שאתן מסתכלות במראה, תסתכלו על הגוף שלכן- איך הבד מרגיש? אני מסתכלת על הגוף שלי ואני מרוצה?

בקניות פיזיות: תחליטו עם מי אתן הולכות, אני לא חושבת שזו משימה שכל אחת מתאימה לה. בגלל שזו חוויה לעיתים רגשית- חבר/חברה כנים, רגישים וגם סבלניים. בגדול אני חושבת שאם שני האנשים צריכים לעשות קניות, זה לפעמים פחות עובד- כל אחד עם צרכים שונים. ואגב- אולי מתאים לכן לבד? זמן לקבל החלטות, לראות מה בא לכן ולא להיות בלחץ ממישהו אחר. ולא להיכנע ללחץ של אף אחד ואחת- גם אם אומרים לך שהפריט מהמם עלייך ושאת נראית מדהים, אם את לא מרגישה מדהים בזה, אז לא. אם יש ספק אז ממש אין ספק. את צריכה ללבוש את הבגד הזה ואת צריכה להרגיש טוב בו- אז שום מוכרת, חברה, אחות לא תשנה את זה.

בקניות אונליין: אני אתחיל ואגיד שזה מגיע לאונליין אני לא קונה onesize. כשעשיתי את זה בעבר, תמיד התבאסתי מהפער ביני לבין הדוגמנית, ופשוט אין כזה דבר באמת מידה אחת שמתאימה לכולם, זה עורר אצלי מחשבות על הגוף שלי ואכזבה ולקחתי את זה על עצמי כאחת ששום דבר לא עולה עליה ולא כי הפריט עצמו לא מותאם אליי.
אני אוהבת לעשות חיפוש ממוקד בדברים שאני צריכה- ככה אני לא מסתנוורת ולא מתבאסת על כל מיני פריטים שאני מרגישה שבחיים לא יתאימו לגוף שלי. כי אגב, הרבה פריטים כן מתאימים לגוף שלי, אבל שאני בגלילה אינסופית באסוס- מן הסתם, התחושה היא שלא.

אני חושבת כן תקנו את הדברים הקטנים שעושים לכם טוב ומשמחים אתכם. אותי זה ממש שימח לקנות בגדים לשנה האחרונה בבית, שיהיה לי נוח אבל אני עדיין ארגיש שטוב לי בבגדים שלי. אותי ממש מבאסת המסכה- ממש, אז השקעתי במסכות שהן יפות כי זה באמת מרים אותי ועושה לי כיף (וזה גם בטוח יהיה יפה ללא קשר למידה- אז בכלל 🙂 ).

לסכם: לכל אחד ואחת יש את הנקודות שכואבות לו ולה ומה שמרים אותנו, כאן נתתי קצת מהחוויות שלי והכאבים שלי ואשמח אשמח אם תכתבו לי (אפשר כתגובה כאן וגם לכתוב לי בפרטי באינסטגרם) עם נושאים נוספים שמציקים לכל אחת ורעיונות לשיפור החוויה.

קצת עליי

צליל, בת 29 מתל אביב.
ביום יום אני מתעסקת בפיתוח למידה אבל תמיד נמצאת בראש בדיי דרימינג על בגדים, אקססורייז והתאמות של הכל ביחד גם לי וגם לכל מי שעוברת לידי.
tslilreichman@

תגובות

Comments 4

  1. נושא סופר חשוב שפוגש את כולנו ביומיום ואין מספיק שיח סביבו!
    תודה רבה על כתיבה מעולה וכנה, פשוט אלופה!

  2. וואו, כל כך נכון! כל הזמן מרגישה ככה, ותודה על הטיפים המעולים! לגמריי הולכת לאמץ את טיפ הרשימה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *