נתחיל מהסוף הזמנתי מידה XL וזה לא עלה עליי- אפילו לא קצת.
עכשיו נחזור להתחלה.

היי, אני צליל, לא רזה, לא שמנה- איפשהו באמצע על הרצף הזה. ואין לי בעיה להגיד שאני חושבת שאני במאבק תמידי עם כמה אני שלמה עם הגוף שלי.
אני חושבת שבעידן שבו אנחנו חשופות כל הזמן לאחרות וריטושים ועוד אנחנו כל הזמן מעומתות על איך אנחנו נראות לעומת אחרות, אבל האמת שזה לא מטרת הכתבה, כי גם שהייתי אחרי ירידה במשקל וגם שהייתי אחרי עלייה במשקל תמיד הרגשתי שיש לי כלי- שתמיד עוזר לי להרגיש טוב עם עצמי- אני יודעת להתלבש. אני יודעת להתאים בגדים לגוף שלי, אני יודעת לבחור לעצמי בגדים, ככה שלרוב אני מרגישה טוב במה אני לובשת בלי קשר למצב הגוף שלי.

תקופת הקיץ (והאירועים) היא תמיד תקופה קצת יותר מאתגרת- אין סריגים גדולים שקצת מסייעים לתחושה, מכנסיים קצרים זה לא הכי פשוט, בגד ים שחושף כל מיני תחושות של חוסר ביטחון וכמובן שסופר חם שזה מאתגר עבורי בלי קשר 🙂
לפני כמה ימים החלטתי שאני מזמינה מכנסי ג'ינס קצר מחנות מסוימת-לאחר שעברתי על ההסברים על המידות החלטתי ללכת על מידה XL. אני לרוב משתדלת להתעלם ממידות, אבל לחשוב שאני מזמינה את המידה הכי גדולה בחנות, הופך קצת את הבטן- אני יותר גדולה מכולן? אבל העברתי העלאה והחזקתי אצבעות שזה יראה טוב (היו רגעים שהתלבטתי על L, אבל החלטתי ללכת על בטוח).
מגיעים המכנסיים, הם נראה לי קטנים אני חושבת לעצמי 'אין מצב שזו המידה הכי גדולה של המכנסיים האלה', מחליטה שאולי זו אשליה אופטית, עדיין אופטימית ומנסה למדוד, לא עולה עליי, בקושי עובר את הירכיים. המכנסיים הכי גדולים בחנות לא עולים עליי? מה נהיה ממני? זה שלי? זה שלהם? אולי יש משהו פגום במכנסיים האלה ספציפית? ישר חזרתי לבגדים שלבשתי קודם, לקבל קצת תמיכה רגשית שיש דברים שנראים עליי טוב ועולים עליי והתלבטתי קצת מה הלאה- להחזיר את המכנסיים? לשמור אותם- אולי אני עוד ארד במשקל? לתת לחברה? אבל כל מה שהמכנסיים האלו סימלו עבורי זה כשלון, כשלון של הגוף שלי- מה כן יעלה עליי? לאחר רבע שעה שקצת ריחמתי על עצמי התאפסתי, עטפתי את המכנסיים וצעדתי לדואר להחזיר אותם, המכנסיים האלהלא ישארו אצלי בבית ויהווה לי תזכורת לזה שאני לא מרוצה לפעמים מהגוף שלי. ואחרי הצעידה הקלה, החלטתי גם לכתוב לאותה חנות, רציתי קצת להבין אם מדובר במוצר פגום ספציפי או אולי באמת בטווח המידות וגם ציינתי שאם מדובר פה בטווח במידות, כנראה שהם מציבים מודל יופי שהוא בלתי אפשרי.

חשוב לי לספר שלאחר כמה שעות קיבלתי הודעה מהממת מאותה החנות, מאוד מכילה, נעימה ומנומקת על המוצר. האמת שלא ציפיתי לא לקבל תגובה מהם בכלל או לקבל תגובה ממסמסת או גרוע מזה- מתנגדת. אני לא יודעת אם יש יותר מידי פואנטה למה שנכתב כאן, מדובר בחוויה מאוד אישית, וזו גם לא הפעם הראשונה שנאלצתי להתמודד עם סיטואציה כזו אבל הדרך בה בחרתי להגיב הייתה קצת אחרת.

אולי המיני מסר שאסיים איתו זה שתשאירו אצלכן רק פריטים שעושים לכן טוב- אם זה גדול/קטן/מרגיש לא מתאים- זה הזמן להיפרד, חבל על פריט שישאר בארון ויתפוס עוד מקום (והכי מומלץ וסביבתי לקחת לחנות יד שנייה או למכור בקבוצה ייעודית), אבל באמת באמת שיהיו לכן רק בגדים שעושים לכן טוב ותקנו רק מחנויות שגורמות לכן להרגיש טוב.

צליל, בת 29 מתל אביב.
ביום יום אני מתעסקת בפיתוח למידה אבל תמיד נמצאת בראש בדיי דרימינג על בגדים, אקססורייז והתאמות של הכל ביחד גם לי וגם לכל מי שעוברת לידי.
tslilreichman@