אני עוברת עכשיו תקופה מאוד מרגשת ולחוצה – תכף אתחיל ללמוד עיצוב אופנה במרכז האקדמי ויצו חיפה ואהיה על קו מודיעין-חיפה באופן כמעט יום-יומי. מצד אחד, אני מאוד מתרגשת ומחכה להתחיל ללמוד תחום שאני מאוד אוהבת וקרוב לליבי, ומצד שני, כל התחלה חדשה מביאה איתה לחצים וחששות מהעתיד הלא נודע – איך יהיו הלימודים? איזה חברים אכיר? איך אסתדר עם הנסיעות הקשוחות מהמרכז לצפון וחזור? המון שאלות ותהיות שקופצות לראש. ולכן החלטתי שבמהלך חול המועד, אני איהנה מהחופש ואבלה בכל רגע שאוכל שנייה לפני שאכנס לתוך הטירוף של שנה א'. כבר המון זמן ששמעתי על תערוכה חדשה במוזיאון העיצוב לחולון ורק עכשיו הצלחתי לראות אותה.

תערוכת האופנה "הנשף", שאצרה יערה קידר ומוצגת במוזיאון העיצוב בחולון, מספרת על היכולת של האופנה לקחת אותנו אל עולם קסום שהכל אפשרי בו, ולו ללילה אחד. יערה משתפת את הקהל שבמהלך ההיסטוריה, נשפים והאופנה שנוצרה עבורם היו שמורים רק לחברה האליטיסטית אך הם הפכו זמינים לכל המעמדות בעקבות סיפורי האגדות שנכתבו עליהם. באמצעות כל אותם סיפורים מפורסמים הפך הנשף לשער דרכו ניתן לברוח מן המציאות אל עולם חוצה מעמדות ומכשולים – עולם של פנטזיה ודמיון. שכן החלומות פתוחים לכולם, ואיתם התקווה לסוף טוב.

התערוכה בנויה מ-5 חללים הפרוסים ברחבי המוזיאון כאשר בראש ובראשונה, הקהל מתחיל בחלל המספר את תולדות לבוש שמלות הערב החל מתקופת הרוקוקו ועד לשנות ה-60 של המאה ה-20. בחלל זה תוכלו לראות את עבודתו המרהיבה של מוני מדניק שיצר שמלות מטורפות ובגדים שהצליחו להעביר את רוח התקופה. כל הבגדים עשויים מבד גולמי עם שילובים שונים כמו עצמות מתכת, טול, משי ועוד – מה שהדגיש עבורי את הגזרות שאפיינו כל תקופה אחרת בהיסטוריה. אחת השמלות שתפסו את העין שלי הייתה שמלה עם קונסטרוקציה פנימית לחצאית ומחוך בטופ אשר עוצבו בהשראת מרי אנטואנט שיכולתי לזהות עוד לפני שקראתי את ההסבר על הדגם – שמלה שנתנה הצצה להלבשה התחתונה של המלכה ועוררה ביקורת בטענה שהיא מעוותת את גוף האישה בשם אידיאל היופי ומגבילה את חופש הנשים. בגד נוסף שנתן לי ולאמי אגרוף בבטן היה מחוך ההיריון שנשים לבשו בתקופה הוויקטוריאנית – דבר שלא היה מתקבל במציאות של היום.

מכיוון שהתערוכה פרוסה על שטח כל המוזיאון, התלהבתי גם מעיצוב התפאורה של המסדרונות בנוסף לתפאורת החללים עצמם. כשעוברים אל החלל השני, הקהל נכנס אל מסדרון מלא באורות מתחלפים שנותנים תחושה של מעבר בזמן – מה שנכון 🙂

אחרי שעברנו במנהרת הזמן, הגענו אל חלל ההווה שמסביר איך דווקא בישראל, מדינת הפשטות והנוחות היומיומית, הפכו שמלות ערב לחלק מרכזי בתעשיית האופנה שלנו. כיום, בארצנו הקטנטונת ישנם מאות מעצבות ומעצבים של שמלות כלה וערב שפרצו גם בתעשייה הבינלאומית. יערה מסבירה לקהל את היקף הפעילות האדיר של תעשיית אופנת הערב בישראל שמשקף הלך רוח מקומי: "אהבה וכנראה גם צורך עמוק וחזק לחגיגות ולמסיבות חד פעמיות, כמו המשפט 'לחוות כאילו אין מחר' ".

בחלל זה תוכלו למצוא דגמים של כמה משמות המעצבות והמעצבים הגדולים בארץ כמו משכית, אלון ליבנה, שחר אבנט, שי שלום שיצר שמלה ממטבעות אגורה (כן, כן – מטבעות אגורה יכולות להפוך לבד), ויוי בלאיש עם שמלת הכלה של נינט טייב ועוד רבים וטובים.

גולת הכותרת, לדעתי, של התערוכה הוא החלל השלישי – מיצג בשם 11:59PM של עידית ברק, מעצבת ומרצה בכירה בשנקר העוסקת בקשרים שבין אופנה וטכנולוגיה. המיצג מכיל סיבים אופטיים שיוצרים אלפי נקודות אור זוהרות בחשכה שבפני עין הקהל, הנקודות מתחברות לצורת שמלת נשף כמו בסיפור האגדה של סינדרלה. באמצעות החומרים הללו, היא מנסה להקפיא את הרגע החולף, אותה דקה לפני שהקסם מתפוגג וסינדרלה זוכה להיות נסיכה לעוד רגע קט.
ביציאה מהמיצג, הקהל עובר דרך מסדרון מעגלי המוקדש אף הוא לסיפור סינדרלה, אך מזווית נוספת – הנעליים. נעלי סינדרלה מתוארות באופן שונה ברחבי העולם, חלקן עשויות מזהב, מפרווה, מקטיפה ועוד, אך הגרסה הידועה ביותר היא נעלי העקב העשויות מזכוכית. למרות הגרסאות הרבות, נעלי הסינדרלה נשארות בתודעה שלנו בתור פריט קסום שיכול ליצור שינוי ולהגשים חלומות. במסדרון מוצגים דגמים וגרסאות של הנעליים על ציר זמן, מהמאה התשיעית של סין ועד המחשבות על נסיכות עתידיות, באמצעות הדפסה במדפסת תלת מימד. ללא ספק מסע מרגש מלא דמיון.

גולת הכותרת, לדעתי, של התערוכה הוא החלל השלישי- מיצג בשם 11:59PM של עידית ברק, מעצבת ומרצה בכירה בשנקר העוסקת בקשרים שבין אופנה וטכנולוגיה. המיצג מכיל סיבים אופטיים שיוצרים אלפי נקודות אור זוהרות בחשכה שבפני עין הקהל, הנקודות מתחברות לצורת שמלת נשף כמו בסיפור האגדה של סינדרלה. באמצעות החומרים הללו, היא מנסה להקפיא את הרגע החולף, אותה דקה לפני שהקסם מתפוגג וסינדרלה זוכה להיות נסיכה לעוד רגע קט.

ביציאה מהמיצג, הקהל עובר דרך מסדרון מעגלי המוקדש אף הוא לסיפור סינדרלה, אך מזווית נוספת – הנעליים. נעלי סינדרלה מתוארות באופן שונה ברחבי העולם, חלקן עשויות מזהב, מפרווה, מקטיפה ועוד, אך הגרסה הידועה ביותר היא נעלי העקב העשויות מזכוכית. למרות הגרסאות הרבות, נעלי הסינדרלה נשארות בתודעה שלנו בתור פריט קסום שיכול ליצור שינוי ולהגשים חלומות. במסדרון מוצגים דגמים וגרסאות של הנעליים על ציר זמן, מהמאה התשיעית של סין ועד המחשבות על נסיכות עתידיות, באמצעות הדפסה במדפסת תלת מימד. ללא ספק מסע מרגש מלא דמיון.

ולסיום, מגיע הקינוח המתוק. או כדאי שאגיד – כובע מתוק? בחלל האחרון של התערוכה, בתור מחווה למסיבת התה של אליס בארץ הפלאות אותה מארח הכובען המטורף. עוד מראשית ההיסטוריה הקינוחים מוגשים בדרך כלל בסוף הנשף, וכך גם היום, הקינוחים הם חלק מרכזי באירועים ובטקסי מעבר משמעותיים. לכן יערה בחרה להציג את "המנה האחרונה" במסע התערוכה – מפגש בין עבודתו של הכובען מאור צבר לבין עבודתו של השף הקונדיטור אלון שבו.

כשהייתי בתערוכה, הרגשתי שהזמן עצר מלכת. קיבלתי אוויר לנשימה. התרגשתי מכל דגם הכי קטן שראיתי. הבנתי עד כמה זה חשוב לדמיין ולאפשר ללב שלנו לסחוף אותנו אל מחוזות אחרים. כל מה שנותר לי לבקש זה – שהשעון לא יצלצל אף פעם.

*התערוכה מציגה עד חודש דצמבר ויש לרכוש כרטיסים מראש

היי, אני ירדן. בת 20 ומעצבת אופנה לעתיד.
מאז שאני קטנה, תמיד הייתי מחוברת לתחומי האופנה, הבידור והתאטרון. למדתי בתיכון לאומנויות במגמת עיצוב אופנה ופשוט התאהבתי בתחום.
לדעתי, לכל בגד יש אישיות אשר ייחודית לו וזו דרך מעולה לבטא את האופי של כל אדם ואדם.
אני מנהלת את עמוד האינסטגרם yardensa.fashion@ בו אני משתפת את תהליך העבודה שלי בעיצוב אופנה - החל מתהליך החשיבה על קולקצייה ועד יצירת הבגד המושלם.
אתן מוזמנות לפנות אליי באינסטגרם לכל שאלה וייעוץ!

אינסטגרם אישי: yarden_salomon_@