כמה פעמים הרגשתן שלא ניצלתן נכון את השבת? הרגשתן שלא הצלחתן ליהנות מהשבת כפי שרציתן? במיוחד בשבילכן, הכנתי לכן מספר המלצות איך להעביר את הסופ"ש בצורה הכי טובה שיש.

אם היה לי שקל על כל משפט כמו "אין לי מה ללבוש" כשאמרתי מול ארון הבגדים המפוצץ שלי, הייתי כבר עשירה. למעשה, אין אחת שלא עמדה מול הארון שלה ואמרה לעצמה "שאין" לה מה ללבוש. שמתי לב, שאני קונה המון בגדים לאורך השנים אבל אני לובשת רק בגדים מסוימים שאני אוהבת. אנחנו נמצאות בעידן שהכל נגיש לידינו (בין אם אלה קניות און-ליין ובין קניות בקניונים) והרשתות הגדולות "מפתות" אותנו לבוא לקנות אצלן. בדיוק על הנושא הזה מדבר הספר "החיים קצרים, אל תקני את הנעליים" מאת שלי גרוס ומיכל לוי ארבל. שלי גרוס היא עיתונאית במגזין "לאישה" ומיכל לוי ארבל היא עיתונאית אופנה לשעבר והיום מומחית לאקולוגיה. הן משתפות פעולה יחד וכותבות את הספר הנהדר הזה שפשוט חובה לכל חובבות האופנה באשר הן. שלי ומיכל מתארות את העידן שאנחנו נמצאות בו, את תרבות הצריכה הישראלית ואת מצבו של עולם האופנה והשפעותיו. הן מדגישות את המסר "less is more" - אפשר להסתפק במועט כל עוד מנצלים את זה נכון. הן גם מסבירות איך להתלבש נכון לפי סגנונות לבוש מסוימים (כמו סטייל מינימליסטי, קז'ואל וכ"ו). אם אתן רוצות להתעמק בתחום האופנה ולהבין איך תעשיית האופנה עובדת בהתאם לעידן המודרני - אל תפספסו את הספר הזה!

אין כמו הוליווד. החיים ורודים בהוליווד. במחשבותינו הוליווד מצטיירת לנו בתור 'המקום המושלם' שכל שחקן/ית יכולים לשאוף להגיע לשם. אבל לא הכל תמיד ורוד. הסדרה החדשה של נטפליקס, "הוליווד", מציגה מה קורה בחצר האחורית של עולם הזוהר. העלילה מתרחשת בהוליווד שאחרי מלחמת העולם השנייה, ומגוללת את סיפורו של ג'ק, שחקן צעיר החולם לככב בסרט ענק, אך נאלץ לעבוד בתור נער ליווי למחייתו ומשפחתו. בדרכו להגשמת חלומו, הוא פוגש בעוד אנשים צעירים החולמים גם להצליח בתעשיית הבידור אך בעקבות מראהם החיצוני ונטיותיהם המיניות, הם נתקלים בגזענות בחוסר אמון. לאחר מלחמת העולם השניה, אנשים עדיין פחדו להעסיק אנשים שחורים או השייכים לקהילת הלהט"ב והסדרה מעבירה ביקורת על כך. יוצר הסדרה, ראיין מרפי (GLEE, הפוליטיקאי), אוזר אומץ ומספר את סיפורם של כל אותם אנשים שלא זכו להצליח בהוליווד ושם אותם בקדמת הבמה במלוא תפארתם. זו סדרה על הגשמת חלומות כנגד כל הסיכויים ולכל דמות יש את הסיפור שלה בדרך להצלחה. מעבר למוסר ההשכל החשוב, הצילומים מרהיבים, עם תלבושות מדהימות שמאוד מתאימות לרוח התקופה ושחקנים נהדרים ומרגשים. כשצפיתי בפרקים הראשונים של הסדרה, מאוד נהנתי ללמוד על רוח התקופה, לגלות עוד דברים על האופנה בשנות ה-50 והמסר החזק (ומאוד רלוונטי גם להיום) נתן לי בעיטה בבטן שאי אפשר להישאר אדישים אליו.
זמין לצפייה: נטפליקס

לכולנו יש חלום. חלום גדול, חלום קטן, חלום חדש, חלום ישן. אנחנו רק צריכות לאזור את האומץ להגשים אותו. בדיוק על זה, הסרט הקומדי-רומנטי הישראלי "ואז היא הגיעה" מדבר. הסרט נותן הצצה לחייו של דן פרייליך, צעיר חיפאי שחולם לעסוק במוזיקה אך הוא למעשה עורך דין שעובד במשרד של אביו. דן עתיד להתחתן עם חברתו הנצחית, תמר, אך כשהוא פוגש את מירב, מלצרית ירושלמית, הסיפור מסתבך. אז אתן יכולות ודאי לנחש שהסרט נע על ציר ירושלים-חיפה (בתור בת לאב ירושלמי ואם חיפאית - אני מאוד אוהבת את שתי הערים הללו), וגם העלילה מתרחשת בין שנות ה-90 לבין שנות ה-2000 המוקדמות וזה הזכיר לי עד כמה הכל היה פשוט פעם. איך אהבה יכולה להיות טהורה ופשוטה בלי הסחות הדעת של הרשתות החברתיות והאפליקציות הכרויות למיניהן. שילוב המוזיקה הישראלית בסרט (לא אספר הרבה, רק אגיד שאחד השירים האהובים עליי של שלמה ארצי מגיח בסוף הסרט) מקפיץ את העלילה ומוסיף לניחוח הישראלי המועבר בסרט. אבל, המוסר השכל של הסרט הוא לא לוותר על החלומות שלנו. גם אם אנחנו חושבות שמדובר בחלום גדול שלא נגשים - תחלמו. כי אם תחלמו, אתן תגשימו.
זמין לצפייה: YES

בעקבות היותי חיילת המעבירה את זמנה בעיקר בתחבורה ציבורית, קורה לי המון פעמים שאני מחפשת מוזיקה טובה להנעים איתה את הדרך. וביום בהיר, חקרתי את מגוון הפלייליסטים הרחב שספוטיפיי הציע לי, ומצאתי שיר ישן של זמרת מדהימה בשם שרה ברליס. שרה היא זמרת-מלחינה ופסנתרנית אמריקאית. פריצתה הגדולה התרחשה אי שם בשנת 2006 עם השיר המדהים "Love Song", אותו שיר ששמעתי והתאהבתי בשמיעה ראשונה ומאז נהיה השיר הקבוע שלי לנסיעות. רוב שיריה הם פופים ומקפיצים אבל ישנם מספר בלדות יפיפיות. קולה של שרה מתוק ועוצמתי - יתרון ענק לז'אנר הפופ הקצבי וגם הרגוע. שרה יודעת להגיש את שיריה ברגש וזה ניכר באלבום לייב הזמין לשמיעה בספוטיפיי. בשנת 2016, הגיעה לברודווי בכך שיצרה, כתבה, הלחינה והפיקה את המחזמר "מלצרית" ובכך שחררה את הבלדה המרגשת "She Used To Be Mine". כששמעתי את השיר לראשונה, הבנתי עד כמה שרה ברליס היא זמרת מוכשרת ויוצרת בחסד. מילות השיר נותנות בעיטה בבטן לכל מי שעוברת שינוי מסוים, ומזכיר לנו לא לשכוח את עצמנו ומי אנחנו בתוך כל הטירוף הזה שנקרא החיים. אז אם אתן רוצות לשמוע מוזיקה נשית פופית מעולה ומרגשת - זו הזמרת בשבילכן!
ניתן לשמוע בשירותי הסטרימינג השונים - יוטיוב, ספוטיפיי, אפל מיוזיק ועוד.

"את הדברים היפים ביותר בעולם אי אפשר לראות ואפילו לא לגעת בהם. הם חייבים להיות מורגשים עם הלב"
הלן קלר

היוש, אני ירדן, בת 20, כרגע חיילת בשירות סדיר ומעצבת אופנה לעתיד.
מאז שאני קטנה, תמיד הייתי מחוברת לתחומי האופנה, התיאטרון והבידור. למדתי בתיכון לאמנויות במגמת עיצוב אופנה ופשוט התאהבתי בתחום. לדעתי, לכל בגד יש אישיות אשר ייחודית לו וזו דרך מעולה לבטא את האופי של כל אדם ואדם. מקפידה ללכת לשבועות אופנה בארץ, ואולי תראו אותי שם בעתיד 😉
ועוד דבר אחד חשוב - אין יום שעובר בלי מוזיקה טובה - החל משלמה ארצי ועד קולדפליי. אוהבת לסיים את היום עם ארוחה וסדרה טובה.

אינסטגרם: _yarden_salomon@