קודם כל, האטרקציה המרכזית שכולם שאלו אותי עליה: הכדורים הפורחים. בכל בוקר, בשעת הזריחה הם עולים לשמיים במשך כשעה. בסופי השבוע, עולים יותר כדורים (בסביבות 150) מכיוון שיש יותר תיירים. הכדורים פורחים רק בימים שהתנאים מאפשרים זאת- כלומר אם יש יותר מדי רוח הם לא יכולים לעלות... לכן בקיץ הם כמעט כל יום באוויר ובשאר עונות השנה זה תלוי במזג האוויר. נדיר שזה מתבטל ברגע האחרון, בדר"כ במלון ידעו להגיד לכם יום יומיים לפני אם הם פורחים ואף מספר מדויק של כדורים שיעלו. מכיוון שלנו היו רק יומיים (ולעומרי גם יש פחד גבהים קל), העדפנו להתרשם מהאטרקציה הזאת מלמטה ולא לעלות על אחד. מי שכן מעוניין לעלות, מומלץ להירשם יום לפני (בסביבות 150 יורו לאדם). הצפייה בכל הצבעוניות הזאת, עם הנוף המיוחד- ללא ספק אחד המראות היפים שראיתי בחיי. 

לקפדוקיה טסים כשרוצים חופשה רגועה. אם אתם מחפשים מסיבות וכו' זה לא המקום בשבילכם. לא שאין שם מה לעשות, אבל הכל על מי מנוחות. איפה מומלץ לבקר? אנחנו שכרנו רכב (הכי משתלם) ופשוט נסענו לטייל. הגענו ל-red valley המקסים, קפצנו ל-open air museum שצמוד לעץ המשאלות: עץ שתיירים מכל העולם מגיעים אליו ותולים עליו שרשראות עם עיניים (שאפשר לקנות בצמוד אליו) וה-fairy chimneys  הידועות. בדרך ראינו חוות סוסים, סיור עם גמלים וטיולי טרקטרונים שהיו פופולרים בקרב המשפחות שנפשו שם.

מבחינת אוכל, ידוע שהאוכל הטורקי משובח וגם בקפדוקיה הוא לא מאכזב. עומרי אכל שווארמה לדעתי שלוש פעמים ביום אבל גם לצמחוניים כמוני היה מבחר כמו עלי גפן ממולאים, בצקים עם גבינות, אורז בשלל ווריאציות והלהיט המקומי: קדרות אישיות ולוהטות מכוסות בלחם. את כל הטוב הזה אכלנו (ובזול) בעיר גורמה (הכל מאוד קרוב, מרחק של מספר דקות נסיעה זה מזה). הרחוב הראשי של העיר מורכב ממסעדות ובתי קפה, המון חנויות מזכרות עם כל גרסה אפשרית מוקטנת של כדור פורח שתראו בחיים והמומחיות: שטיחים. מי שאוהב לקנות שטיחים יהיה מבסוט במיוחד מהחנות Galarie Ikman. אל תבנו על שופינג, עדיף להביא את כל מה שתרצו ללבוש לחופשה מהבית.