24.8.2020
שעה: 20:18

את הטור הזה אני כותב בגובה 10,000 מייל במחלקת העסקים של טורקיש איירליינס.
מצד ימין עננים המכסים את שמי ברלין ומצד שמאל נחה לה כוסית של ג'ק דניאל עם 2 קרח, בדיוק כמו שאני אוהב בטיסות. שלא תבינו לא נכון אני שותה אלכוהול לעיתים נדירות ואם כבר בירה קרה וזה באמת נדיר שאני אשתה אלכוהול כבד) אבל אם יש משהו שלמדתי שמעביר טיסות בצורה הכי כיפית זה כוסית של ג'ק שישר בשלוק הראש שורפת לך את הגרון ומרימה לך את מצב הרוח בדיוק למקום הנכון (ושלא נדבר על פחד הגבהים שלי) בשביל להעביר את הזמן בתוך הנקניק ממתכת הזה שבאמת אני עדיין לא מבין איך הדבר המפלצתי הזה נשאר באוויר.

שישה חודשים ושלושה שבועות זה בדיוק הזמן מאז הטיסה האחרונה שלי, אותה טיסה חזרה לישראל בתאריך ה 3-2-2020 מברלין טיסה שידעתי שתהיה אחרונה לפרק זמן מסוים מפני שכעבור שישה ימים החיים של ירדן ושלי השתנו מקצה לקצה. שישה ימי הסתגלות זה מה שהקדוש ברוך הוא נתן לי ואז ברך אותי בטייטל אבא לשניים.
תנסו להבין מה זה לחיות שנתיים בברלין חצי חודש בארץ חצי חודש בברלין שכולה טמפו, מנהל עסק חי בתוך עולם שכולו טירוף ,מירוץ כנגד השעון להספיק ולכבוש את העולם לפני לידת הילדים... ואז לנחות לעולם שכולו שונה ממה שהתרגלת לחיות ואני מדבר על אותו וירוס ארור שהשתלט על העולם וטלטל אותו כהוגן) כבר בטיסה חזרה באותו פברואר ראיתי אנשים עולים עם מסכה למטוס וחשבתי לעצמי איזה אנשים הזויים מי האמין שכעבור זמן קצר כל העולם שהכרנו השתנה מקצה לקצה.
נחזור לאותם שישה ימי הסתגלות... אז נפרדתי מחבריי בברלין בידיעה שבקרוב ירדן ואני הולכים להיות הורים אז תקתקנו סידורים אחרונים והמתנו לטלפון המיוחל מהפונדקאית המדהימה שלנו
המתנו והמתנו ואז זה קרה בתאריך ה 9-2-2020 ט"ו בשבט הטלפון צלצל והוקפצנו לבית החולים ללוות את המלאכית שלנו, לונג סטורי שורט הקרחנה התחילה!!!!!!! שישה חודשים ושלושה שבועות תקופה שבה גיליתי מה זו אהבה שגדולה ממני, דאגה שמשתקת לך את הרגליים והבנה שהגוף האנושי מסתגל לכל מצב במיוחד לחוסר שעות שינה קיצוניות...
גפן ולני ילדיי האהובים היום אני מבין מה זה להיות אבא... היום אני יכול לומר בביטחון מלא שהאהבה שיש לי אליכם היא בלתי נתפסת ואני אעקור את הלב שלי ואגיש אותו על מגש של כסף עבורכם ואסביר למה... מהרגע שנולדתם אני איתכם 24 שעות ביממה, לא נפרדנו אפילו לשנייה למעט אותן 24 שעות שירדן ואני לקחנו לעצמנו בבית מלון הייתי שם כל לילה להאכיל אתכם או להחזיר לכם את המוצץ שנפל או סתם ללטף כשהתחלתם לבכות מתוך שינה... מאות לילות לבנים העברתי איתכם בדאגה מטורפת ששום דבר לא יפריע לכם לישון, כל חרחור או ציוץ והייתי קופץ לבדוק שהכל בסדר, קיבלתי את התפקיד אבא בגאווה גדולה ואני חושב שאני ממלא אותו על הצד הטוב ביותר למרות שקל זה לא..

רגע של כנות

היו ימים שהייתי על סף שבירה. שמעו זה לא קל לעשות כזה שינוי קיצוני בחיים שלך מאיש עסקים שכל היום עסוק בניהול וטיסות וטירוף, היו ימים שהייתי מתעורר ולא יודע איפה אני.. בברלין או בתל אביב ואז לאבא במשרה מלאה שלוקח חופשת לידה ועכשיו עסוק בהאכלות, פליטות והחלפת טיטולים זה משהו שיכול לחרפן אותך ואני הגעתי למצבים לא פשוטים עם עצמי וההבנה שאני לא אדון לעצמי יותר ונגמר הבית זונות של טיסות וביזנס וגיחות למשחקי כדורגל בכל רחבי אירופה וארוחות עסקיות במסעדות גורמה גרמה לי לתסכול גדול ולמשבר זהות רציני.
אבל כמו שאתם בטח יודעים אני מת על משברים אני אוהב להתמודד עם משברים ולצאת מנצח אבל יש מצבים של פחד שהמשבר ינצח אותך ווואלה זה לא פשוט בכלל. אז כן במשך כל התקופה הזו פינטזתי על הרגע שאוכל לטוס שוב, להרגיש שוב את האדרנלין זורם החל מהצ'ק אין ועד העלייה למטוס לשבת במושב שלך שהוא תמיד חלון לבקש מהדיילת ג'ק דניאל עם שתי קוביות קרח ולהרגיש שוב איש חשוב שעושה עסקים בחו"ל.

אני טס עם פיג'מה!

 כן כן בהתחלה שהייתי טס הייתי מתלבש אלגנט עם כל הפוזה של ביזנס מן עולה למטוס ומתיישב במחלקת עסקים ובוחן את האנשים סביבי וכולם היו העתק הדבק. גילאי 50+ עם חליפות ופוזה של מיליון דולר כאילו הם הבעלים של אמזון מינימום... ואז הבנתי שרק אנשים באמת באמת באמת עשירים או אנשים חסרי ביטחון שעוד לא בטוחים במקום שלהם טסים עם חליפות
ניסיתם לטוס פעם עם חליפה? זה הדבר הכי לא נוח שקיים, מהרגע שאתה מתיישב במושב אתה מתחיל להזיע ולהרגיש את טיפות הזיעה זולגות לך מהגב ונעצרות בחריץ של התחת ויוצרות שלולית לא נעימה והכי מביך אם החליפה שלך בצבע אפור, ואז אתה קם וכולם רואים את הכתם ותוהים מה לכל הרוחות קרה שם וכל זה בשביל לעשות פוזה על אנשים שאתה לא מכיר ולא מעוניין אפילו לנהל שיחה איתם אז מהר מאד חזרתי לשורשים ותשמעו אם יש משהו שגורם לי סיפוק עצום זה המבט של האנשים שמסתכלים עלי מתיישב בעסקים לבוש כמו הומלס.
הדרך שלי לומר להם שעם כל הכבוד לך ולחליפה שאתה לובש אני לא באמת מתרגש ממך וחביבי אני הולך לטוס בנוחות מקסימלית ואתה תזיע לך כל הטיסה אז תודה ואל תפנה אלי למה יש לי פרקים של פאודה להשלים שלומות עליך!!!

נחזור לשיבה לברלין

ביום שאישרו לי לטוס קניתי כרטיס טיסה, סגרתי מלון וממש התרגשתי כמו ילדה קטנה שקנו לה את הדגם החדש של ברבי. חשבתי שאני אצליח לעשות את הניתוק הזה ולטוס בראש שקט ולב שמח לשלושה ימים של פגישות עסקיות ואיוורור המערכת! זהו שלא.. אני נשבע לכם שלקח לי בדיוק שעתיים להרגיש כאילו לקחו לי את האוויר מהריאות! אני מתגעגע לילדים!!! אני מתגעגע לילדים כל כך שזה יושב לי על הראש ולא מרפה ואני מתחיל לכעוס ואומר לעצמי שהחיים לא נגמרים כשמגיעים ילדים, עברת תקופה מטלטלת ואתה לא צריך להרגיש אשם שאתה טס לכמה ימים ועוד לעסקים.
וואלה חברים פה הבנתי מה זה אומר להיות אבא, הרצון להיות עם המשפחה חזק מהרצון להתנתק לכמה ימים. קשה לי עם זה שאני לא רואה את לני מתעוררת ומחייכת אלי חיוך שיכול למוטט הרים, קשה לי עם זה שגפן בוכה כי יוצאות לו השיניים ואני לא שם לחבק אותו וקשה לי עם שאני יודע שירדן לבד נקרעת עם חוסר שעות שינה ועבודה ואני ישן שלושה לילות עכשיו במלון לילות רצופים אני נשבע שזה באמת קשה לי. אבל החיים חייבים להמשיך ואני אצטרך לטוס מפעם לפעם ויהיו מקרים שגם ירדן תטוס ואנחנו חייבים להתמודד עם זה אני בטוח שבעוד כמה שנים אני רק אחכה לרגע של לברוח לכמה ימים בשביל קצת שקט ולהמשיך לנהל חיים נורמטיביים ואנחנו לא צריכים להרגיש רע עם זה. איך חבר שלי אמר לי "הילדים מצטרפים לחיים שלכם ולא אתם לשלהם ואין שום סיבה להפסיק ולחיות".
את השורות האלה אני כותב בגובה 10,000 מייל ועכשיו אני כבר בתחושת "היי" קלה מהג'ק נראה לי שאני אשים לי פרק בפאודה ובטח ארדם תוך כדי בפיג'מה הנעימה שלי... כדאי לי לנצל את השעות האחרונות בשינה טובה למה מרגע הכניסה הביתה יש מצב שאני לא אראה מיטה הרבה מאד זמן (ירדן אני מבקש ממך לא להתעלל בי בגלל הנסיעה הזו).

אז לסיכום חברים יקרים אני אומר שזה כיף לחזור ולראות את העולם שב לאט לקדמותו, נכון שיקח עוד זמן עד שנחזור לחיים שהכרנו אבל אנחנו בדרך לשם לגמרי והידיעה שהחיים חזקים מהכל ובסוף האנושות יודעת לתקן את עצמה משמחת אותי עד מאד ואני מתרגש וסקרן לדעת איך ארגיש בנסיעה הבאה ויותר אשמח לשתף אתכם על החיים המרתקים שיש לברלין להציע..

אני עומרי עמוס שלום מתגעגע אליכם ירדנה, גפן ולני שלום כל כך שאני מבטיח לחכות לפחות שבועיים עד הטיסה הבאה שלי 🙂

לטור הקודם של עומרי "גבר הולך לאיבוד נקודה" הקליקו